"לָמָּה יְרוּשָלַיִם תָּמִיד שְתַּיִם,
שֶל מַעְלָה וְשֶל מַטָּה
וַאֲנִי רוֹצֶה לִחְיוֹת בירושלים של אמצע
בְּלִי לַחְבֹּט אֶת רֹאשִי לְמַעְלָה וּבְלִי לִפְצוֹע אֶת רַגְלַי לְמַטָּה.."
יהודה עמיחי; פתוח סגור פתוח; הוצאת שוקן; ירושלים ותל-אביב; תשנ"ח 1998.
יהודה עמיחי מתאר את הניסיון לגשר בין עולמות,
הוא חותר לאיזונים בין ה"מעלה" ו"מטה".
השיר מדגים את המחיר של המאבק בין הקטבים כבד; בטלטלה בין הקצוות נחבט הראש ונפצעות הרגליים.
אני נוהגת לצטט שורות אלה בהרצאה על "מרחב הביניים" לפי ויניקוט.
המשורר מבקש לעצמו את ה"גם וגם" במקום "או-או".
זה המקום בו הוא מבקש לחיות.
מהי ירושלים של אמצע עבורך?
לינקים למאמרים על המרחב הבינים
ויניקוט– עצמי אמיתי ועצמי כוזב