"הקול בראש 2", סרט ההמשך של פיקסאר, מפנה זרקור להרפתקאות המתרחשות ב"פרלמנט הנפש" של ריילי, שהיא כעת נערה מתבגרת. כמו בסרט הראשון מ-2015, הסרט פותח בפנינו מרחב יצירתי המזמין אותנו להתוודע לרגשות שלנו ולהאזין לדיאלוג המתקיים ביניהם.
הצטרפותם של רגשות חדשים: חרדה, קנאה, מבוכה ו-ENNUIE
ל"חמ"ל" בראשה של ריילי, מצטרפות כעת דמויות נוספות: חרדה (ANXIETY), קנאה (ENVY), מבוכה (EMBARRASMENT) ו-ENNUIE (שיממון).
את הרגשות שמחה, עצב, כעס, פחד וגועל, הכרנו מהסרט הראשון. הצטרפותם של הרגשות החדשים מוסיפה ענין ועומק לחוויה של ריילי, אך גם אתגרים חדשים:
מ
הצורך בשדרוג לוח הבקרה:
כבר מהטריילר לסרט אנחנו למדים על הצורך ב"שדרוג לוח הבקרה" במוחה של ריילי ("חייה של ריילי דורשים עכשיו יכולת להכיל רגשות מורכבים יותר"). נדרשת התאמה של מנגנוני עיבוד הרגשות בהתאם לגיל ולשינויים שחלים בחיינו. מדובר בתהליך מורכב ודינמי. יחסים משפיעים על רגשות, ורגשות משפיעים על יחסים.
כמו בסרט הראשון, גם "הקול בראש 2" נשען על מחקר פסיכולוגי עדכני בנוגע לרגשות, זיכרון והתפתחותם אצל ילדים ובני נוער.
האינטראקציות בין הדמויות משקפות את המורכבות והקונפליקטים בתוך נפשה של ריילי.
לכל אחד מהרגשות יש תפקיד מבחינת העזרה לריילי. המבוכה גורמת לריילי להימנע ממצבים שבהם היא עלולה להיחשף או להיכשל. הקנאה גורמת לריילי להרגיש לא בטוחה בעצמה ובתחרות עם אחרים. ריילי משווה את עצמה לחברים שלה. בנוסף, הקנאה עלולה לגרום לה להיות חשדנית ורכושנית, מה שעלול להרחיק ממנה אנשים, אך זו גם מדרבנתאותה להיאבק על מקומה במספר מצבים בסרט.
ENNUIE (שיממון) היא דמות מסקרנת בסרט. היא מרימה לעיתים רחוקות את העיניים מהמסך, מנסה לסייע לריילי לשמור על סוג של אדישות או לפחות להיראות "cool" במצבים בהם היא לחוצה ונסערת.
האתגרים הרגשיים של גיל ההתבגרות:
דרך עינייה של ריילי, אנו נזכרים ברגשות החזקים שחווינו באותה תקופה סביב הצורך להשתייך לקבוצה, להיות מקובלים ואהובים על ידי החברים.הרצון להשתלב ולהיות "כמו כולם" הוא לעיתים כה חזק, עד כי אנו מוכנים להתפשר על ערכים ועל אמונות אישיות, ולו רק כדי לא להרגיש בודדים או שונים.
אנחנו למדים על כוחה של פגיעות ועל החשיבות של עיבוד רגשות כמפתח לחוסן נפשי.
החרדה: לא רק אויב, אלא גם בעל ברית:
דמותה של חרדה, (הדאגנות), היא מרכזית בסרט זה. פעילותה של החרדה מורכבת מזו של פחד (שהכרנו כבר בסרט הקודם). אנו עדים איך היא יכולה "לסבך" את הענינים כשהיא משתלטת על הזירה. עם זאת, לצד המצוקה שהחרדה מעוררת, אפשר גם ללמוד מהסרט על התפקידים החיוביים של החרדה, הגורמת לריילי לתכנן, להיערך ולגייס מראש משאבים לפתרון בעיות עתידיות. כאשר ריילי מתכוננת למבחן חשוב, החרדה מופיעה ומציפה אותה במחשבות קשות. למרות המצוקה, החרדה גם מניעה את ריילי ללמוד בצורה יסודית יותר ולהתכונן בצורה הטובה ביותר האפשרית.
הדחקת רגשות: דחיפתם אל תוך "המעמקים הנשכחים" של המוח
החרדה עלולה גם להוביל להדחקה של רגשות (Bottled Up Emotions:-). כאשר ריילי מנסה להכחיש את רגשותיה, היא "דוחפת" אותם אל תוך "המעמקים הנשכחים" של מוחה. שם, הופכים הרגשות המודחקים לכדור של עצב כבד, שמשפיע לרעה על מצב רוחה של ריילי ועל תפקודה.
התקף הפאניקה של ריילי במגרש ההוקי, אחרי שהיא מחמיצה שער חשוב, מהווה אחד מהרגעים רבי העוצמה בסרט. התקף החרדה מתואר יפה כמערבולת, כשהכל מתערבב ומתערבל סביבה.ריילי מתנשפת (היפר-ונטילציה) ומרגישה מנותקת מעצמה ומהעולם החיצון. כשריילי נוגעת במקל ההוקי שלה היא נרגעת קצת. לטכניקה זו אנו קוראים קרקוע (Grounding).
כלים מעשיים להתמודדות עם החרדה
הכרה בחרדה היא הצעד הראשון להתמודדות איתה. ריילי מתנסה גם בתרגול נשימות. טכניקה זו מסייעת להאט את קצב הלב, להפחית את תחושת החרדה ולהחזיר את ריילי למצב של שליטה.
לפני הופעת הריקוד, ריילי מדמיינת את עצמה מבצעת את הריקוד בצורה תוך שהיא מרגישה בטוחה וזורמת (טכניקה של הכנה מנטאלית, באמצעות ויזואליזציה visualization).
המבוכה בקול בראש 2:
בניגוד לשאר הרגשות בסרט, מבוכה לא יוצרת קשר עין עם אחרים. היא נוהגת למשוך בחוטי הקפוצ'ון שלה כדי להסתיר את פניה, כל פעם שהיא נבוכה במיוחד. היא מאותתת לריילי מתי הדברים שהיא עושה חורגים ממה ש"מקובל" חברתית, ועוזרת לה להיעלם בחזרה אל תוך הרקע.
הדמות המגודלת ומסורבלת המגלמת את המבוכה, מחדדת את החוויה הסוביקטיבית, בה אנחנו מרגישים בולטים יותר מדי, ומחפשים דרך להיעלם.
בתחילת הסרט המבוכה פועלת לפי הוראותיה של החרדה. היא זו העוזרת לחרדה לנעול את יתר הרגשות בתוך הצנצנת. לקראת סוף הסרט כשמבוכה מתחילה להבין שהחרדה מסבכת את הענינים, היא מוכנה לצאת מאזור הנוחות שלה כדי לסייע לריילי להיחלץ מהמצוקה. בעקבות ההבנה הזאת, היא מתחילה לערער על הסמכות של חרדה, וכך מסייעת לריילי לחזור להיות נאמנה יותר לעצמה.
כשהם מגיעים ל"מפקדה", היא עוזרת לעצבות להתחבא מאחורי הספרים כדי שהחרדה לא תמצא אותה.מבוכה גם מסיחה את דעתה של החרדה ומכבה את הלפטופ שלה כדי לשחרר אותה מהלופים של overthinking.
לקראת סוף הסרט, מבוכה לראשונה "שוברת שתיקה" ואף אומרת מספר מילים, אך מתכווצת ונסוגה בחזרה ל"קונכיה" שלה אחרי שג'וי נתנה לו כיף (High Five).
שיתוף פעולה בין רגשות ב"פרלמנט הנפש":
האם המוח האנושי מיוצג ב"קול בראש 2" כזירת קרב? לא בהכרח. ג'וי למדה כבר בסרט הקודם לעבוד בשיתוף פעולה עם עצבות. נוכחותה של עצבות אמנם עדיין מאתגרת מבחינתה, אך ניכר שהיא מכבדת אותה ונותנת לה מקום.
ככל שריילי לומדת להכיר את רגשותיה, כך היא תוכל לגלות סבלנות וסובלנות, וליהנות משיתוף הפעולה ביניהם, גם כשיש התנגשויות.
מענין לציין כי, עצבות (Sadness) עוזרת לריילי להירגע על ידי הנוכחות האמפתית ומתקפת (המתאפשרת בזכות ההכרה בכאב נפשי. לאחר ההפסד במשחק ההוקי, עצבות תומכת בה ומסייעת לה לעבד את התסכול והאכזבה. כאשר ריילי מרגישה כעס כלפי חברתה, גועל עוזר לזיהוי של התנהגותה הפוגענית. הגועל גם תורם לשמירה על סטנדרטים במקום להתפשר. הבנה זו עולה בקנה אחד עם תובנות הנגזרות מהמחקרים על רגשות בתחום מדעי המוח.
Enuuie מרבית הזמן שרועה על הספה, אך גם עוזרת לריילי לנהל את האנרגיה שלה. במקרים בהם ריילי נתקלת במצבים לא נעימים או מסוכנים, כעס וגועל מניעים אותה להגן על עצמה ולפעול בצורה אסרטיבית.
לסיכום,
הסרט מרגש, מצחיק ומעורר מחשבה. הסרט מזכיר לנו שרגשות הם חלק בלתי נפרד מהחיים, ומעניק לנו הזדמנות לחזור אחורה בזמן
חשוב להעניק לעצמנו רשות לחוות את כל המנעד של רגשותינו. הם חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, וממי שאנו.
"Every bit of Riley makes her who she is"
על כך יורחב בהמשך. אפשר בינתים לרענן את הזיכרון במאמר על הקול בראש 1, ממליצה לכם בחום לראות את הסרט. תהנו!
ההורים מתמודדים עם תגובות רגשיות שלא הכירו קודם
מבוכה מחפשת מקום להתחבא בו ולא מוצאת את עצמה
ניסיונות לחסום את הרגשות כשהחרדה מתגברת
"הצצה ל10 השנים הבאות" : ההורים מתבוננים בחרדה אל עבר מה שמחכה להם
