העולם המודרני מפעיל עלינו לחץ עצום להיות שמחים, אך לעצב יש תפקיד חשוב. אם נסגור את ה"ברז" שדרכו זורם העצב, נסגור שיבר מרכזי. רגשותינו מאפשרים לנו לחוות את החיים במלואם והם חלק ממה שעושה אותנו אנושיים. להמשך קריאה
טעות נפוצה היא לנסות "לדחוף" אנשים לשתף ברגשות מכאיבים מתוך גישה של "חייבים לדבר על זה". אדם שלהוט או משתדל מדי "לעזור" לאנשים להיפתח, עלול למעשה להובילם לכיוון הפוך. על הגישה של "לדבר על לדבר"... להמשך קריאה
כל עוד ילד בוכה שמורה בלבו תקוה שישמעו אותו. מה אפשר ללמוד מתיאורית ההתקשרות על הבכי ותפקידיו?; מדוע קשה לרבים מאיתנו לאפשר לילדים לבכות?. מה מחיר חסימת הדמעות? להמשך קריאה
"צלקות הן עדות לכך שאני יכול לאהוב לעומק ולחיות ולהיכוות ולכאוב, עדות לכך שאני יכול להחלים ולהמשיך לחיות ולהמשיך לאהוב. ורקמת הצלקת חזקה יותר ממעטה העור שהיה שם קודם. צלקות הן עדות לחיים.." על ההבדל בין דכאון ויגון מתוך הספר… להמשך קריאה
לתקוה יש אופי פרדוקסלי והיא מתקיימת במרחב הביניים בין עבר להווה, בין הווה לעתיד, בין פנים וחוץ, בין ייאוש לאמונה..: הרצאה מוקדשת לזכרה של ד"ר דבורה פלורסהיים להמשך קריאה
מטרת מאמר זה שהתפרסם לראשונה בכתב העת "פסיכואקטואליה" 2013, היא הצגת קבוצת תמיכה מקוונת כמאפשרת פתיחת ערוצי תקשורת וקידום העצמה אישית וקהילתית בהתבסס על מחקר שנערך לאורך שנתיים על ידי איילה כץ על פורום של אלמנות צה"ל. להמשך קריאה
