מהם המשאבים שאנחנו יכולים לגייס בניווט במצבי מעבר ובתנאי אי וודאות?
מהם הגורמים המנבאים התמודדות במצבי דחק, התנהגות של אקספלורציה, ואקספלורציה בתחום של קריירה בפרט?; מה תפקידו של היועץ /מטפל כבסיס בטוח במציאות משתנה?
"הולכים אל הלא נודע…"
כל מסע של שינוי קריירה מחייב את האדם לצאת לדרך. עליו לעזוב חוף מוכר ובטוח לטובת חתירה אל יעד, שלעתים אין ביכולתו לראות עדיין.
היכולת לגייס ייצוגים פנימיים של ביטחון בהתקשרות מחזקת את היכולת להתמודד עם הפרֵדה מהמוכר ולנווט בתנאים של אי-ודאות. כמו הערפל בו שרוי הדייג בסירה בשקף במצגת.
מתוך ביטחון זה אפשר להעז "לצאת אל העולם", לפגוש את הבלתי מוכר, לשהות במחיצתו, לבחון אותו ולהפיק ממנו תועלת. תשתית של ביטחון בהתקשרות, שמקורה בזמינות של מקורות תמיכה פנימיים וחיצוניים, מאפשרת לאדם גם להיות קשוב יותר להעדפות ולצרכים שלו, ולכוון את חייו לפיהם ולאו דווקא לפי מה שהוא רואה כציפיות הסביבה ממנו.
עולם העבודה במציאות הפוסט מודרנית מאופיין בחוסר וודאות ובהעדר יציבות, העלולים להקשות על גיבוש זהות תעסוקתית וקבלת החלטות.
הניידות הגבוהה הרווחת כיום בעולם הקריירה מעוררת סוגיות רבות הנוגעות להתמודדות הפרט והמשפחה עם שינויים תעסוקתיים ועם חוסר וודאות במציאות משתנה. סוגיות אלו מגייסות את אנשי הטיפול להעמקת ההבנה של הדינאמיקה התוך-אישית והבין-אישית הכרוכה בהתמודדות עם שינויים הנובעים מסיבות מגוונות כגון: קידום, הסבה מקצועית, חיפוש גיוון ועניין בעבודה, יזמות, פיטורים או פרישה. מאמר זה מגייס למטרה זו את תיאורית ההתקשרות, ומתמקד בקשר שבין חווית הביטחון בהתקשרות לבין הפתיחות לאקספלורציה והתמודדות עם שינויים.
עולם העבודה בראי תאוריית ההתקשרות:
פרויד כרך יחדיו את האהבה והעבודה כשתיאר את "היכולת לאהוב והיכולת לעבוד" כאבני יסוד של בריאות נפשית, אך עדיין רווחת בספרות המקצועית הפרדה בין שני התחומים (Flum, 2001). מחקרים העוסקים בתחום העבודה נוטים להתעלם מהקשרים שבין ההתפתחות המקצועית לבין מערכות היחסים של הפרט, ומחקרים שעניינם זוגיות ומשפחה נוטים להתעלם מהקשרים שבין מערכות יחסים אלו לבין אקספלורציה (חקירה) ותהליכי קבלת החלטות בתחום התעסוקה (Blustein, 2011).
תיאוריית ההתקשרות, אשר שמה דגש הן על הקשרים שאדם יוצר במשך חייו והן על ההתנהגות החקרנית, מעניקה מסגרת מגשרת בין שני תחומים אלה (Harms, 2011; Littman-Ovadia, 2008). לפי תיאוריה זו, מערכת ההתקשרות ומערכת האקספלורציה הן שתי מערכות התנהגות המשלימות זו את זו ונמצאות באינטראקציה מתמדת (;Mikulincer & Shaver, 2023; Elliot & Reis, 2003).
בטחון מאפשר אקספלורציה
מערכת האקספלורציה אחראית על פיתוח הכישורים האישיים של הפרט. היא מדרבנת אנשים לחקור את סביבתם וללמוד דברים חדשים על עצמם ועל העולם (Elliot & Reis, 2003). למערכת זו יש תפקיד אבולוציוני המכוון לתרום להסתגלות בעולם מורכב ומשתנה, באמצעות למידה של מיומנויות התורמות להסתגלות לשינויים בלתי צפויים בסביבה (Mikulincer & Florian, 1996). כדי לשרוד, המין האנושי פיתח במרוצת הדורות מערכת אשר דוחפת את הפרט להרחיב את מיומנויותיו, ללמוד לצפות התרחשויות טבעיות וחברתיות ולפתח דרכי התמודדות חדשות במצבים משתנים. מערכת החקירה מאפשרת לפרט ללמוד כיצד להשתמש בכלים העומדים לרשותו, להשיג יעדים שהציב לעצמו, להתגבר על מכשולים ולהתמודד עם אתגרים חדשים בסביבתו
מערכת החקירה היא אמנם מערכת התנהגותית נפרדת ונבדלת מיתר המערכות, אך פעילותה האופטימלית תלויה ביחסי הגומלין שהיא מקיימת עם יתר המערכות, בייחוד עם מערכת ההתקשרות (Eliot & Reis, 2003; Mikulincer & Shaver, 2007).
מרבית האנשים מגיעים לאיזון בין מערכות החקירה וההתקשרות ולתגובה גמישה ללחצים בסביבה, בזכות נגישותם, הקונקרטית או הסימבולית, של דמויות ההתקשרות (הורים, בני זוג, חברים ודמויות משמעותיות אחרות). אנו מתוודעים לעולם דרך יחסינו עמו. על כן, כדי להכיר את העולם, עלינו לבחון לא רק אותו, אלא גם את עצמנו.
בתנועה המתמדת שבין התחברות להתרחקות, מתרחש תהליך מתמיד של עיצוב הזהויות שלנו, כולל הזהות המקצועית,
כשיש בסיס בטוח, קיימת נכונות רבה יותר להעז להסתכן בכישלון או באי עמידה בציפיות האחרים. זה יכול למשל להתבטא בנכונות לעבוד בעבודה שפחות "נחשבת" (למי שיש פחות מקורות המעניקים תחושת קבלה acceptance יהיה קשה יותר לעשות זאת). אדם המרגיש שבמשפחה שלו מקבלים אותו, מכירים אותו, מכירים בפגיעות וגם בחוזקות, יהיה פנוי יותר. הוא יכול אז ליהנות יותר מהעבודה, לעסוק בפעילויות המקדמות את האוטונומיה והמימוש העצמי שלו. אז יש לו יותר בטחון להתמודד עם מצבים בהם לא מרגיש מוערך בעבודה או מצבים בהם עובד בתפקיד הנחשב פחות כבוד.
לפי תיאורית ההתקשרות, ככל שנוכחות של אחר רגיש, אכפתי ומגן מורגשת יותר, כך נוצר בסיס בטוח לחקירה הולכת ומתרחבת.
בטחון מאפשר אקספלורציה בזכות שתי פונקציות- דמות ההתקשרות משמש הן כמעגן מבטחים והן כבסיס לאקספלורציה- יש מאין לצאת ויש לאן לחזור
בטחון ואקספלורציה לאורך מעגל החיים
מהו תסריט של בסיס בטחון (security script)?
הייצוגים המנטאליים של האני ושל האחר מתגבשים, כאמור לעיל, על בסיס הפנמה של התנסויות ממשיות עם אחרים משמעותיים. הם המכוונים את הציפיות אותן מביא הפרט לאינטראקציות בהווה. הפנמה זו עוברת הבנייה לכדי סכמה קוגניטיבית פעילה, שתוארה ע"י Waters, Robrigues & Ridgeway (1998) כתסריט פרוטוטיפי מופנם של הפרט לגבי מערכות יחסים משמעותיות. התסריט כולל לפי Mikulincer & Shaver (2001) סדרת משפטי "אם-אז" (if – then) .
התסריט של בסיס בטוח כולל משפטים כמו: "אם אני במצוקה, אני יכול לבקש עזרה מאחר משמעותי; סביר שהוא יהיה נגיש ותומך; כתוצאה מהקרבה אליו אחוש הקלה ונוחות; כך אוכל לחזור ולהמשיך בפעילויות אחרות". תסריט שבו קיימת תחושת בסיס בטוח מתחיל בחשיפה למצב דחק או עוררות של מצב מצוקה, המובילה להפסקת פעילויות של מערכות אחרות ולריכוז מאמצים בחיפוש אחר קירבתו של אחר משמעותי המספק תמיכה, הרגעה או הכוונה. בתסריט של בסיס בטוח, נתפוס האחר המשמעותי כנגיש וקשוב. הפנייה אליו מסייעת בויסות המצוקה ותורמת להשגת שיווי המשקל ולקידום הרווחה. לאחר התפוגגות המצוקה, חוזר האדם ומחדש את פעילויותיו האחרות מתוך ביטחון שאם תתעורר שוב מצוקה, יהיה למי לפנות.
ההשפעות של הפעלה הקשרית
יתרה על כן, מחקרים רבים מלמדים כי הפעלה הקשרית של סכמת הבסיס הבטוח (לדמיין ולתאר אחר משמעותי (significant other) מעלה רגשות חיוביים. זה גם תורם לאופטימיות ותקווה, ומחליש את הרמה של רגשות שליליים במצבי דחק, מגביר הערכה עצמית חיובית וציפיות ליעילות עצמית בהתמודדות.
המחקרים מראים שזה מוריד את רמת ההגנתיות והצורך להתבצר בהגנות שנועדו להגן על האגו מפני כשלון.
כשאדם חווה felt security הוא פחות הגנתי. אנשים עם חוסר בטחון מבחינת ההתקשרות, הזוכים לתחושה של "גב" ותמיכה מהזולת, פחות עסוקים בלהגן על עצמם.
הם פחות יחששו להראות "לא שווים" בעיני עצמם, או בעיני אחרים, ובכך יוכלו לנסות באמת, מבלי לפתח אסטרטגיות שנועדו מראש להמנעות ממצבי בושה, ואשר מכשילות אותם.
דפוסי התקשרות וקבלת החלטות בתחום התעסוקה
מה הקשר בין ביטחון בהתקשרות לבין התמודדות בתחום התעסוקתי? מהם המשאבים שאנשים מגייסים כדי להתמודד עם "צמתים" בקריירה? מהם המחסומים שעלולים לבלום אנשים מלעשות שינויים ולממש את עצמם בתחום הקריירה?
מאז המחקר החלוץ של חזן ושייבר (1990,Hazan & Shaver), על הקשר בין התקשרות לבין עבודה, נערכו מחקרים נוספים בתחום. במחקרים אלה נמצא שאנשים בעלי התקשרות בטוחה גמישים יותר בהסתגלותם למצבים משתנים. כמו כן הם יכולים לשאת עמימות בקלות רבה יותר והם פתוחים לחוויות חדשות יותר מאנשים בעלי דפוס לא בטוח של התקשרות (Mikulincer & Shaver, 2007; Larose et al., 2005).
נוסף על כך, נמצא כי אנשים בעלי דפוס של התקשרות בטוחה נוטים לתפוס קושי כאתגר ולהיות הגנתיים פחות, מה שמשפיע על יכולתם להתמודד עם שינויים, להודות בקשיים, להתמודד עם פערים בין רצוי למצוי ולהפיק לקחים מהתנסויות עבר.
הבטוחים בהתקשרות מיטיבים "לקרוא" רגשות של עצמם ושל אחרים, להבין את ההשלכות של רגשות אלה, ולהשתמש ב"תחושות בטן" בעת קבלת החלטות, בהשוואה לאנשים עם דפוסים לא בטוחים, ולכך יש השלכות חיוביות על הבחירות שלהם בתחום התעסוקתי, על יחסיהם עם ממונים ואנשי צוות אחרים ועל התנהלותם במצבי מעבר בתחום התעסוקתי (על הקשר בין ביטחון בהתקשרות לתפקוד בעבודה אפשר לקרוא אצל Blustein, 1999; Harms, 2011; Littman-Ovadia et al., 2013).
לעומת זאת, אנשים הנוטים לדפוס התקשרות חרד מדווחים במחקרים על קושי לקבל החלטות בתחום הקריירה (Braunstein-Bercovitz et al., 2012). הם תלויים יותר באישורים חיצוניים ונוטים לחשוש מכישלון או מדחייה אם עבודתם לא תעמוד בקריטריונים מסוימים או לא תעמוד בציפיות הסובבים. אנשים הנוטים לדפוס התקשרות נמנע אינם מפגינים בהכרח קשיים ביצועיים בעבודה עצמה במציאות היום-יומית, אולם הם יכולים להשתמש בעבודה כתירוץ להימנע מקשרים קרובים ומפעילויות חברתיות (Hazan & Shaver, 1990). גם הם, כמו בעלי דפוס התקשרות חרד, נוטים לדווח על פחות שביעות רצון בעבודה, על קושי במחויבות ואף על נטייה לעזוב את מקום העבודה (Harms, 2011; Richards & Schat, 2011).
דפוסי התקשרות ונכונות ל"חישוב מסלול מחדש"
אנשים עם תחושת בטחון בהתקשרות (בין אם גלובלי ובין אם הקשרי) מפגינים רמה גבוהה של פתיחות קוגניטיבית והם בעלי נכונות להתעדכן בידע שלהם ואף לשנות אותו באופן משמעותי לנוכח ראיות חדשות, כולל אינפורמציה חדשה לגבי עצמם. בעלי בטחון בהתקשרות חשים יותר בטחון בהתמודדות הן עם איום חברתי והן כלפי איום שמקורו במידע חדש ועמום ומציאות משתנה (Mikulincer, 1997). הנכונות לחקירה יכולה להתבטא הלכה למעשה בהתנהגויות של חקירה בעולם התעסוקתי (נכונות ללכת לראיונות עבודה, להרים טלפונים, להרחיב את מעגל הקשרים החברתי וכו') אך גם בחקירה של העולם הפנימי- פתיחות למידע חדש, נכונות ללמוד על עצמי דברים חדשים, לגלות ולפתח בעצמי צדדים חדשים.
מחקרים מראים כי בטחון בהתקשרות משפיע גם על הנכונות לגעת בזכרונות מכאיבים. זה יכול להשפיע גם על הנכונות לעשות חשבון נפש פנימי עם הסיבות אשר הובילו למשבר בעבודה, שינוי תפקיד או פיטורין ולהפיק לקחים מתהליך זה.
דפוסי ההתקשרות מעורבים משמעותית בתהליכי התפתחות, גיבוש זהות והחלטה תעסוקתית (Tokar, 2003, Vignoli, Croity-Belz, Chapeland, de Fillipis, & Martine, 2005), ומחויבות לקבלת החלטה (Laghi, D’Alessio, Pallini, & Baiocco, 2009; Wright, Perrone‐McGovern, Boo, & White, 2014). ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הגישה ההתייחסותית להתפתחות קריירה (Blustein, Prezioso, & Schultheiss, 1995) הרואה בדינמיקה ההתקשרותית, כולל מערכת היחסים והתקשורת הרגשית בבית ההורים מפתח להבנת תהליכים משמעותיים בהתפתחות הזהות האישי והתעסוקתית.
לעיתים מה שיכרע את הכף זה נוכחות של אדם אחר שמאמין בך, מאיר את הדרך ומזהה את הכוחות הטמונים בך לקראת הצעד הבא בקריירה. במושגים של תיאורית ההתקשרות זה תפקידו של היועץ כבסיס בטוח.
קיומו של בטחון בקשר על היועץ משמש תשתית שיאפשר לנועץ להכיר ולממש את הפוטנציאל האישי והייחודי שלו.ה בעולם התעסוקה. המרחב הנוצר בקשר כזה מאפשר היכרות מעמיקה עם מגוון גורמים המרכיבים את הזהות המקצועית כגון: צרכים, כישורים ויכולות, תחומי עניין והעדפות, מגבלות וחסמים, רגשות, ערכים ושאיפות.
בטחון בזמינות ורגישות של היועץ יכולה לגרום לנועצים הנוטים לחרדה או הימנעות בהתקשרות להגיב כמו שמגיבים בעלי בטחון בהתקשרות ולהרחיב את הרפרטואר שלהם.
התנסויות ושאלות לרפלקציה בהכוונה תעסוקתית ופיתוח קריירה
למי שמעונין בהמשך המאמר על תפקיד היועץ כבסיס בטוח ו/או בתרגילים שאפשר לשלב בהתנסות ביעוץ אישי /קבוצתי בתחום הקריירה מוזמן ליצור קשר ואשלח
מקורות
Braunstein-Bercovitz, H., Benjamin, B. A., Asor, S., & Lev, M. (2012). Insecure attachment and career indecision: Mediating effects of anxiety and pessimism. Journal of Vocational Behavior, 81, 236-244.
Cranshaw, J., & Game, A. (2010). Organizational career management: The role of line manager caregiving and employee relational models. Paper presented at the Annual Meeting of the Academy of Management, Montreal, Canada.
Downing, H. M., & Nauta, M. M. (2010). Separation-individuation, exploration, and identity diffusion as mediators of the relationship between attachment and career indecision. Journal of Career Development, 36(3), 207–227.
Duffy, R. D., Blustein, D. L., Diemer, M. A., & Autin, K. L. (2016). The Psychology of Working Theory. Journal of Counseling Psychology, 63(2), 127–148.
Elad-Strenger , J. Littman-Ovadia , H. (2012). The contribution of the counselor-client working alliance to career exploration. Journal of Career Assessment, 20, 140–153
Flum, H. (2001). Relational Dimensions in Career Development . Journal of Vocational Development, 59, 1-16
Hazan , C. Shaver , P. (1990). Love and work: An attachment-theoretical perspective. Journal of Personality and Social Psychology, 59, 270-280.
Ketterson, T. U., & Blustein, D. L. (1997). Attachment relationships and the career exploration process. The Career Development Quarterly, 46(2), 167–178
Marvin, R., Cooper, G., Hoffman, K., & Powell, B. (2002). The circle of security project: Attachment-based intervention with caregiver-preschool child dyads. Attachment and Human Development. Vol. 1, (4),107.
Mikulincer, M., & Shaver, P. R. (2005). Attachment theory and emotions in close relationships: Exploring the attachment-related dynamics of emotional reactions to relational events. Personal Relationships, 12, 149-168
Motulsky, S. L. (2010). Relational processes in career transition: Extending theory, research, and practice. The Counseling Psychologist, 38(8), 1078–1114.
Petriglieri, J. L., & Obodaru, O. (2019). Secure-base relationships as drivers of professional identity development in dual- areer couples. Administrative Science Quarterly, 64(3), 694–736.
Pines , A. (2004). Adult attachment styles and their relationship to burnout: a preliminary cross-cultural investigation. Work Stress 2004;18:66-80.
Poncy, G., Kim, M., Ramos, K., & Lopez, F. G. (2018). Career planning confidence among Facebook users: Contributions of adult attachment security and authenticity. Journal of Career Assessment, 26(4), 599–615.
Popper, M., Mayseless, O., & Castlenovo, O. (2000). Transformational leadership and attachment. The Leadership Quarterly, 11, 267−289.
Savickas, M. L. (2011). Career counseling. Washington, DC: American Psychological Association
Schultheiss, D. E. P. (2006). The interface of work and family life. Professional Psychology: Research and Practice, 37(4), 334–341
Shaver, P. R., & Mikulincer, M. (2010). Mind-behavior relations in attachment theory and research. In C. R. Agnew, D. E. Carlston, W. G. Graziano, & J. R. Kelly (Eds.), Then a miracle occurs: Focusing on behavior in social psychological theory and research (pp. 342-367). New York: Oxford University Press.
Tokar, D. M., Withrow, J. R., Hall, R. J., & Moradi, B. (2003). Psychological separation, attachment security, vocational self-concept crystallization, and career indecision: A structural equation analysis. Journal of Counseling Psychology, 50, 3-1
Wolfe, J. B., & Betz, N. E. (2004). The relationship of attachment variables to career decision‐making self‐efficacy and fear of commitment. The Career Development Quarterly, 52, 363-369.
Wright, S. L., Perrone‐McGovern, K. M., Boo, J. N., & White, A. V. (2014). Influential factors in academic and career self‐efficacy: Attachment, supports, and career barriers. Journal of Counseling & Development, 92(1), 36-46