העידן בו אנו חיים מראה לנו שוב ושוב שאהבה וחמלה הם צורך ולא מותרות. בלעדיהם האנושות לא יכולה לשרוד (דלאי למה).
החמלה מהווה מרכיב חיוני לרווחתנו, לחוסן ולהישרדות שלנו. זה נכון לא רק לגבי אנשים, אלא לכל המינים על פני כדור הארץ. אלא שדווקא כשאנחנו זקוקים לה, היא יכולה להפוך לחמקמקה.
ג'ואן רושי הליפקס (Joan Roshi Halifax), מורה בודהיסטית ונזירת זן, מעניקה נקודת מבט מקורית על החמלה. העל כך במאמר הנוכחי.
מהי חמלה?
ג'ואן הליפקס מגדירה חמלה כיכולת לשים לב, להיות קשוב (attentive) באופן מלא לחוויה של אחרים, לייחל (to wish) לאחר את הטוב ביותר ולחוש (to sense) מה אכן ישרת את האחר בצורה האמיתית ביותר.
לחוויות קצה (Edge) שג'ואן הליפקס עצמה עברה בחייה הייתה השפעה מעצבת על אמונותיה לגבי חמלה. חוויות קצה אלה, הפגישו אותה פנים אל פנים עם אימה ויאוש, אך גם ביססו את מחויבותה לפעול לטיפוח חמלה בקרב צוותים המלווים אנשים חולים בישורת האחרונה של חייהם.
פחד יכול לשתק ולחסום את יכולתנו הטבעית להיפתח לסבל הזולת, כל שכן במצבי קצה כשהאדם חווה עצמו כתלוי על בלימה על פי תהום. החמלה מעניקה את הראייה הצלולה לה אנו זקוקים במיוחד במצבי קצה אלה:
“Compassion is comprised of that capacity to see with clearly into the nature of suffering.
It is that ability to really stand strong and to recognize also that we are not separate from suffering.
We then go on to aspirations of transforming suffering.” Roshi Joan Halifax
אתגרי החמלה: איזון בין כנף החמלה וכנף החכמה
ציפור שזקוקה לשתי כנפיים מאוזנות על מנת לעוף. לפי הפרקטיקה הבודהיסטית, אנו מוזמנים לחזק את 2 הכנפיים:
כנף אחת היא הכנף של החמלה והאהבה, של היחס המיטיב לאחרים ולעצמנו . הכנף השנייה היא הכנף של החוכמה שחותרת להבנה של שלושת מאפייני הקיום – אי-נחת, (דוקהה), ארעיות, (אניצ'ה) והיעדרה של עצמיות נפרדת וקבועה (אנטה).
“Love is a bird with two wings. One wing is wisdom, the other one is compassion. If either wing is broken, the bird cannot fly.”
החמלה המלווה בחכמה היא התעוררות, הארה. גישה זו מדגישה את ההתהוות המתמדת של יחסי גומלין, והתלות ההדדית של הכול בכל; האחר ואנחנו – כולנו – איברים באותו גוף שהכול הוא חלק ממנו. חוויית הנפרדות, מנקודת מבט זו, היא אשליה.
החמלה מאתגרת אותנו ואף מחייבת אותנו להעז להשתהות במצבי קצה, ומעמיקה כך את יכולתנו להבין את עצמנו ולהבין אחרים. שם ספרה האחרון 2018 של הליפקס הוא Standing at the edge: finding freedom where fear and courage meet. העמידה במצבי קצה- בהם יש סיכוי ויש סיכון – מעמיקה את החמלה. זה המקום בו נפגשים הפחד והאומץ.
גב איתן וחזית רכה – Strong Back, Soft Front
"All too often our so-called strength comes from fear, not love; instead of having a strong back, many of us have a defended front shielding a weak spine. In other words, we walk around brittle and defensive, trying to conceal our lack of confidence. If we strengthen our backs, metaphorically speaking, and develop a spine that's flexible but sturdy, then we can risk having a front that's soft and open.
How can we give and accept care with strong-back, soft-front compassion, moving past fear into a place of genuine tenderness?
I believe it comes about when we can be truly transparent, seeing the world clearly- and letting the world see into us". Roshi Joan Halifax
קרקוע (Grounding) בעין הסערה
על מנת שנוכל להחזיק את עצמנו ברגעים קשים, אנו זקוקים לכוח של הגב האיתן, ליציבות עמוד השדרה שלנו. אחת הדרכים לטפח את היציבות שלנו נוכח סערות הינה על ידי הגמשת עמוד השדרה. אנשים רבים מסתובבים בעולם עם חזית נוקשה וגב חלש. כלפי חוץ הם נראים חזקים ואף מאיימים, אך חזית זאת מחפה על חוויה פנימית של חולשה וחוסר אונים.
דרך נוספת לטיפוח היציבות הפנימית במפגש עם סבל אנושי שלנו ושל אחרים הינה על ידי קרקוע (grounding). ככל שנטפח את יציבות הגב, כך נוכל להרשות לעצמנו להסתובב עם חזית פתוחה ורכה גם במצבים קשים.
זה נשמע אולי כפרדוקס, אך השילוב של יציבות ורכות נחוץ על מנת שנוכל לפגוש את העולם בעדינות ובלב פתוח. שילוב זה תורם לרווחה גם של מעניק העזרה, וגם של מי שמקבל עזרה. יש קשר הדוק בין גב איתן לבין חזית רכה: גב איתן מוליד חזית רכה, שמחזקת את הגב וכך הלאה. בהתבסס על דבריה של גואן הליפקס, כותבת ברנה בראון:
"For me, the strong back is grounded confidence and boundaries. The soft front is staying vulnerable and curious. The mark of a wild heart is living out these paradoxes in our lives and not giving into the either/or BS that reduces us. It’s showing up in our vulnerability and our courage, and, above all else, being both fierce and kind.” ~ Brene Brown
GRACE – טיפוח נוכחות חומלת
החברה המודרנית מתאפיינת בהתכחשות למוגבלותו של האדם ולסופיותיו. ביסוד החמלה ניצבת קבלה של קיומו של סבל בלתי נמנע, אף שנטייה רווחת היא להתעלם ממנו ואף להפנות עורף. לשבת ליד המיטה לפעמים יותר חשוב מלחפש עוד בדיקה.
רבים סבורים שהחמלה מרוקנת אותנו, אך למען האמת החמלה היא זו מחיה (enlivens) אותנו. זאת ועוד, החמלה תורמת לאינטגרציה בין חלקי המוח ומחזקת את המערכת החיסונית. החמלה מחייבת אותנו להכיר באנושיות שלנו ולקבל את המורכבות שסביבנו ובתוכנו.
אחד הכלים שפותחו על מנת לסייע לקלינאים לטפח ולשמור על נוכחות מודעת וחומלת מכונה – GRACE
Gathering attention: focus, grounding, balance
Recalling intention: the resource of motivation
Attuning to self/other: affective resonance
Considering: what will serve
Engaging: ethical enactment, then ending
References:
Ashar, Y. K., Andrews-Hanna, J. R., Halifax, J., Dimidjian, S., & Wager, T. D. (2021). Effects of compassion training on brain responses to suffering others. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 16(10), 1036–1047.
Brown, B. (2018), Dare to lead: Dare to Lead: Brave Work. Tough Conversations. Whole Hearts.
Grof, S., & Halifax, J. (1977). The human encounter with death. E. P. Dutton
Halifax, J. (2011). The precious necessity of compassion. Journal of Pain and Symptom Management, 41(1), 146–153.
Halifax, J. (2008). Being with dying: Cultivating compassion and fearlessness in the presence of death. Shambhala Publications.
Articles by Joan Roshi Halifax
Blog on Enactive Compassion
G.R.A.C.E.: Training in Cultivating Compassion-based Interactions
Book: Standing at the Edge: Finding Freedom Where Fear and Courage Meet
Book: Being with Dying: Cultivating Compassion and Wisdom in the Presence of Death
This discussion was inspired by the 2022 Compassion in Therapy Summit, a free online event that aired April 20 – 24, 2022.
"In being with dying, we arrive at a natural crucible of what it means to love and be loved. And we can ask ourselves this: Knowing that death is inevitable, what is most precious today?”
―
“In a moment, in a breath, we can drop in and have the wherewithal to meet whatever the moment is offering.” ~ Halifax
