"..וְכָל הַזְמַן חֲשׁב עַל איתקה
כִּי יִעוּדְךָ הוּא לְהַגִּיעַ שָמָּה.
אַךְ אַל לְךָ לְהָחִישׁ אֶת מַסָּעֲךָ
מוּטָב שֶיִמָשֵךְ שָנִים רַבּוֹת
שֶׁתַגִּיעַ אֶל הָאִי שֶלְּךָ כֶּשֶאַתָּה זָקֵן
עָשִיר בְּכָל מַה שֶרָכַשְתָּ בַּדֶרֶךְ,
לא תְּצַפֶּה שֶאִיתָקָה תֲּעֲנִיק לְךָ עושֶר.
אִיתָקָה הֶעֱנִיקָה לְךָ מַסָּע יָפֶה
אִלְמָלֵא הִיא לא הָיִיתָ כְּלָל יוֹצֵא לַדֶּרך
הִיא לא תּוּכַל לָתֵת לְךָ יוֹתֵר.
וְגַם כִּי תִּמְצָאֶנָה עֲנִיָה – לא רִמְּתָה אוֹתְךָ אִיתָקָה.
וְכַאֲשֶר תָּשוּב – חָכָם, רַב נִסָּיוֹן –
אֲזַי תָּבִין הֵיטֵב מַהִי אִיתָקָה.
קוואפיס, קונסטנדינוס, כל השירים, תרגום לעברית- יורם ברנובסקי, הוצאת כרמל, ירושלים, 1993.
ניתוח פסיכולוגי של השיר-
מהי איתקה?
איתקה היא אי קטן בים היוני. מתוך אי זה יצא אודיסאוס, אל מסעו שנמשך עשר שנים.
אי זה היה נגלה לעיניו, מדי פעם במשך מסעו, אך משקרב אליו, האי נעלם מהאופק. המשורר מדגיש שמדובר היה באי קטן ועני יחסית.
והמסקנה?
אין למדוד את ערך המסע במדדים של "מבחן התוצאה".
אל לנו לחכות ל"אוצר" המחכה לנו בסוף הדרך. המתנה בה אנו זוכים היא הדרך עצמה.
התהליך הוא החשוב יותר מהתוצאה.
כל אחד מאתנו, הוא אודיסאוס, וחייו של כל אחד מאיתנו הם מסע,
איש איש וה"איתקה" שלו.
