טראומה וטרנספורמציה
"טראומה מייצגת הזדמנות ופוטנציאל להתמרה (טרנספורמציה). עלינו להאבק שלא להחמיץ את המומנטום לטרנספורמציה"- דיאנה פושה
דיאנה פושה, מייסדת הגישה של AEDP (פסיכותרפיה דינמית-חווייתית מואצת- Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy), שאלה
שאלה אחרי הפיגוע במגדלי התאומים בניו-יורק ב-11 בספטמבר 2001: כיצד לא נחמיץ את המומנטום לטרנספורמציה?
מהתיאור שלה עולה כיצד אימה וגבורה שכנו באותו זמן בכפיפה אחת:
אחרי אסון התאומים, בעוד חלק אחד של העיר נהרס, חוותה העיר ניו יורק חיים שוקקים כפי שלא חוותה מעולם. התגלו מעשי גבורה, אנשים היו ערניים ואדיבים. אנשים שהיו זרים זה לזה קודם לכן – חברו יחדיו, ופעלו כתף אל כתף. מקרי נדיבות נדירים הפכו לדבר שבשגרה.
בחלוף חודשים ספורים ממועד האסון, עם ה"חזרה לשגרה" אפשר היה להבחין בסימנים של התקהות החושים, שכחה, וביטויים של ציניות שהתלוו לתפיסה של "עסקים כרגיל". לדבריה של דיאנה פושה, בתגובה של דיסוציאציה (נתק) טמונים זרעי השחזור בעתיד של הטראומה.
"אויב ההחלמה אינו רק הטראומה; האויב המסוכן יותר הוא הניתוק, ההתכחשות, הקיפאון ואובדן התחושות והמשמעוּת" (Fosha, 2001, p.4).
הגישה של AEDP (פסיכותרפיה דינמית-חווייתית מואצת)
מדובר בגישה אינטגרטיבית וחווייתית לטיפול, המיישמת תובנות מתחומי התקשרות (Attachment), חקר רגשות וחקר המוח (affective neuroscience).
ברוח זו, פושה מציעה בהקשר לטיפול בטראומה, את התובנות הבאות:
טראומה מחוללת שינוי
טראומה מְשָנָה אותנו. טראומה ללא ספק עלולה לגרור שינוי לרעה, ברם, היא עשויה גם להוביל לשינוי לטובה.
מטרתנו היא לרתום את פוטנציאל השינוי רב העוצמה הגלום בטראומה. אנחנו מבקשים לאמץ את האנרגיה העצומה הזאת ולרתום אותה לחולל שינוי הן בטראומה עצמה והן באדם – לקידום הרגשתו הטובה.
החיובי והשלילי חיים זה בצדו של זה
הרגשה טובה אינה בהכרח "שכר" להרגשה רעה. אדם שמגיע לטיפול אינו חייב בהכרח לעבור תקופה בה יחוש ברע כתנאי מקדים ליכולתו להרגיש טוב יותר. תחושות אלה אינן בהכרח באות כרצף. הן תהליכים מקבילים אשר לא פעם מתרחשים בעת ובעונה אחת במשולב וקשורים ביניהם בדינמיקות כאלה ואחרות. הטפול מתייחס לחוויות של מועקה, מבוכה, חרדה ורגשות אחרים, ומעניק מקום לביטויים ועיבוד הטראומה, אך חשוב לא פחות שהתהליך הטיפולי גם יגייס את איתותי החיוניות ויערב רגשות החיוביים. שכן, החיובי והשלילי חיים זה בצדו של זה ולא בטור עוקב של האחד אחרי השני.
למשחקיות וליצירתיות תפקיד חשוב בעתות של טראומה
מוריס סֶנדאק, המאייר הנפלא של סיפורי הילדים, יצר גרסת אנימציה טלוויזיונית לסיפור של הנזל וגרטל. כשנשאל מדוע בחר בסיפור הזה השיב : "מה שמשך אותי לסיפור ומה שרציתי להראות לאנשים הוא – שילדים משחקים אפילו בעיצומה של טראומה".
במצבי חירום ואחריהם – ילדים משחקים. תוך כדי טראומה אסונית, אנשים צוחקים מבדיחות, מחבְּרים מוסיקה נשגבה, אוהבים, עוזרים לחברים במצוקה, נהנים מיפי השקיעה. רגעים אלה הינם חיוניים ביותר: הם מעידים על יכולות החיים והמשאבים שאפשר לרתום לתהליכי טיפול. הם הכח הוולונטארי של הנפש הממתין להיקרא לדגל. אנחנו חייבים להיעזר בהם (Fosha, 2001, p.4-5).
זרעי ההחלמה טמונים במה שמפחיד אותנו יותר מכל
פרדוקס הטיפול בטראומה: זרעי ההחלמה מסתתרים בחובם של הפחדים הגדולים ביותר שלנו. אלא שלעיתים קרובות מדי אנחנו מתקבעים בניסיונות לא מועילים של שליטה והיאחזות שווא באשליות של בטחון ושליטה.
רבים מאיתנו מפחדים לאפשר לעצמם להרגיש. יש המחפשים בטחון מדומה בהרדמת חושיהם, בהקשחת גופם ולבם. אנשים שנפגעו, נבגדו וסבלו ממי שאהבו חוששים לפתח רגשות אהבה. יש הנמנעים ממעורבות רגשית, מחפשים בטחון בהתבודדות, בהתנתקות, בהתנגדות. למעשה הם מתנתקים גם מעצמם, תוך הבחירה להסתמך אך ורק על עצמם. בחיפושיהם אחר בטחון זה, הם מבודדים את עצמם משנֵי מקורות כח משמעותיים בהם התברכנו באופן טבעי : רגשות וקשר (בולבי, 1988; דארווין, 1872).
מטרת הטפול לפי גישה זו הינה להתחבר מחדש למשאבים הטבעיים, וליכולות של המטופלים להרגיש ולהתייחס כך שהתחושות הטבעיות של קשר ורגש הפועלות בקירבם יוכלו לסייע להם באופן אופטימלי (פושה, 2002a). על-מנת לעזור למטופלים לחזור ולבטוח בעצמם, קרי, להרגיש ולחוות חופש לפעול – עלינו להרחיב את היכולת לנוע בגמישות. עלינו להקפיד על יצירת מרחב בטוח, שיאפשר תנועה חופשית, אשר תחסוך מהם את הצורך לחזור ולהיאחז בדפוסים הגנתיים ואשר תאפשרנה המשך התמודדות ופעילות לקידום ההחלמה" (Fosha, 2001, p. 5 )
Fosha, D. (2001). Trauma reveals the roots of resilience. Special September 11th Issue. Constructivism in the Human Sciences. 6 (1 & 2), 7-15.
תרומת הגישה של Aedp לפסיכותרפיה בזמן קורונה: רשימת מקורות:
Psychotherapy during the coronavirus ( COVID-19 ) pandemic: LIst of additional publications with clinical recommendations through the lens of AEDP:
Fosha, D., & Thoma, N. (2020). Metatherapeutic Processing Supports the Emergence of Flourishing in Psychotherapy. Psychotherapy. 57(3), 323–339.
Mcbride, H. L., Joseph, A. J., Schmitt, P. G., Holtz, B. M., Mcbride, H. L., Joseph, A. J., Schmitt, P. G., & Holtz, B. M. (2020). Clinical recommendations for psychotherapists working during the coronavirus ( COVID-19 ) pandemic through the lens of AEDP ( Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy ) Psychotherapy. Counselling Psychology Quarterly, 00(00), 1–21
Ronen-Setter, I. H., & Cohen, E. (2020). Becoming “Teletherapeutic”: Harnessing Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy (AEDP) for Challenges of the Covid-19 Era. Journal of Contemporary Psychotherapy, 50(4), 265–273
