רגשות כמצפן: טיפול ממוקד רגשות (EFT) בפסיכותרפיה פרטנית

מהי גישת EFT?

טיפול ממוקד רגשות (Emotion-Focused Therapy, או בקיצור EFT) הוא גישה טיפולית מבוססת מחקר, המתמקדת בהבנה ובעיבוד רגשות כמפתח לשינוי עמוק ומשמעותי בטיפול. הגישה רואה ברגשות משאב מרכזי המכוון אותנו להבין את עצמנו, את מערכות היחסים שלנו, ואת האופן שבו אנו מגיבים לעולם.

שורשים רעיוניים

גישת EFT צמחה מתוך שיתוף פעולה של מספר חוקרים מובילים בשנות ה-80 וה-90, בראשם לסלי גרינברג מטורונטו, לצד לורה רייס ורוברט אליוט (Elliot et al, 2004). במקביל, סו ג'ונסון פיתחה מודל של טיפול ממוקד רגשות בטיפול זוגי (Johnson, 1996).

הגישה נשענת על שלושה בסיסים עיקריים:

  1. תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, המדגישה את הצורך האנושי בקשר בטוח ומשמעותי.
  2. הגישה המערכתית, הרואה את האדם כחלק ממערכות יחסים דינמיות והשפעתיות.
  3. הגישה ההומניסטית, המתמקדת בצמיחה, חוויית משמעות ואותנטיות.

הרגשות כמצפן לנווט עצמי ומפתח לשינוי

EFT מניחה שרגש הוא גורם מרכזי בתפקוד אנושי – מנגנון שמסייע לנו להבין את הצרכים שלנו ולהגיב באופן מיטבי למציאות. לרגשות ישנו ערך אבולוציוני המסייע לנו לתפקד בעולם בו אנו חיים: בטיפול, המטפל מסייע למטופל להכיר ברגשותיו, לעבוד איתם, ולהשתמש בהם כמצפן לשינוי חיובי.
רגשות כמו כעס, פחד ועצב, לדוגמה, מספקים לנו מידע חשוב:

  • כעס מאותת על הפרת גבולות, ומכוון אותנו להגיב לפגיעה בנו ובזכויותינו ולפעול לשיקום מחדש של הגבול שנפרץ.
  • פחד מתעורר בתגובה לאיום ומסייע לנו להתרחק מאנשים ומצבים המסוכנים לנו.
  • עצב מכוון אותנו לעיבוד אובדן ולחיפוש נחמה.

על מנת להתבונן ברגשותינו, אנו זקוקים למרחק מסוים כדי להבין מה אנו מרגישים:

כפי שאומר גרינברג:

"אימוץ גישה המתייחסת לכל חוויה חיצונית כמשהו חלקי ולא מוחלט מאפשר לרגש להתקבל ביתר קלות... 
ראיית היבטים של החוויה כחלק מהעצמי הופכת למרכיב מרכזי בתהליך השינוי ב-EFT: היא מצביעה על אפשרויות חלופיות, משום שהפחד שלי, 
תחושת חוסר הערך או תחושת אי-האהבה שלי הם רק חלק ממני." ~ לס גרינברג

רגשות מספקים מפת דרכים לשינוי. ההכרה ברגשות אינה כרוכה הזדהות מוחלטת עמם.

גישה זו מאפשרת ליצור מערכת יחסים עם רגשות וחוויות פנימיות כאל היבטים נפרדים של העצמי, במקום לראות בהם את מכלול הזהות שלנו. כאשר מטופל מכיר בכך שתחושת בושה או פחד הם חלק מהחוויה שלו אך אינם מגדירים את כולו, מתאפשר מרחב לשינוי, להתבוננות ולריפוי.

"אדם לא יכול לעזוב מקום שהוא טרם הגיע אליו"

Case Formulation in Emotion-Focused Therapy: Co-Creating Clinical Maps for Change 1 כפי שאמר לסלי גרינברג, "אדם לא יכול לעזוב מקום שהוא טרם הגיע אליו". המטפל מסייע למטופל לעורר את הרגשות הקשים, להתמודד איתם, ולהישאר איתם בעוצמה ובמשך זמן מותאמים.

  • עוררות נמוכה מדי תשאיר את התהליך ברמה השטחית והקוגניטיבית בלבד.
  • עוררות גבוהה מדי עלולה להוביל למוצפות, תגובות הגנתיות ולערעור חווית הבטחון בטיפול.

המטפל, בתפקידו כדמות התקשרות מיטיבה, מכוון את המטופל לשמור על איזון מבוקר – מלווה אותו תוך כדי התהליך, מבלי לדחוף ומבלי למשוך, מתקף את חוויותיו ומספק ביטחון ומרחב לעבודה רגשית עמוקה.

אחד מהאתגרים הוא שמירה על איזון בין הכרה ברגשות לבין מניעת הצפה. גרינברג מתאר את המתח הזה באופן הבא:

"אפשר לעבוד על חקירה ועיבוד רגשי וטיפוח מודעות רגשית כאשר הרגשות נמצאים מתחת לרמת עוררות ניתנת לניהול, 
נאמר 70%, אך כאשר הם עולים על רמה זו והרגשות הופכים לבלתי ניתנים לניהול, יש להשתמש בהסחה ובוויסות." ~ לס גרינברג

מטופלים עשויים לפתח מנגנוני הימנעות רגשית מתוך חשש שהרגשות יציפו ויפגעו בהם. כפי שמתאר גרינברג:

"אנשים לעיתים קרובות חווים הצפה רגשית כמשהו מסוכן וטראומטי, מה שמוביל אותם לנסות להימנע מרגשות לחלוטין... 
ניסיונות לדכא את הרגשות או להפחית את רמת העוררות הרגשית לרמות נמוכות במיוחד עלולים לגרום לדיס-רגולציה רגשית, המתבטאת בצורות של rebound רגשי, כולל הצפה רגשית." ~ לס גרינברג

המטפל מהווה דמות התקשרות מיטיבה. הוא מסייע למטופל להתמודד עם רגשותיו בצורה מאוזנת – לעוררם באופן מבוקר מבלי להציף, ולאפשר עיבוד רגשי.

principles and methods for working with emotion in psychotherapy to address the core maladaptive processes that cause anxiety, depression,גישה זו מזמינה את המטפל והמטופל לעבודה רגישה ודינמית הממוקדת ביצירת שינוי דפוסים רגשיים, ובהפיכת הרגש ממחסום – למצפן התורם לניווט עצמי במציאות היום-יומית. באמצעות הכרה במורכבות הרגשית ועבודה ממוקדת ומבוקרת, ניתן להשיג שינוי מעמיק בחוויית החיים ובמערכות היחסים של המטופל עם עצמו ועם אחרים.

שישה תהליכים לשינוי רגשי

ששת התהליכים לשינוי רגשי לפי לס גרינברג (2010) מהווים אבני דרך בתהליך הטיפולי:

1. מודעות (Awareness)

תהליך שינוי רגשי מתחיל בהעלאת המודעות לרגשות הקיימים. המודעות כוללת זיהוי רגשות בגוף ובנפש, הבנה של מהותם, והיכולת לתת להם שם. כאשר המטופל מזהה את הרגש באופן מודע, מתאפשרת בחינה של מה שהרגש מאותת ומסמן, בין אם מדובר בצורך לא ממומש, כאב עמוק, או רצון בסיסי.

דוגמה: אדם שמזהה תחושת כעס מתחת לעצב מתוודע לצורך שלו בהגנה עצמית ובהצבת גבולות.

2. ביטוי (Expression)

הביטוי הרגשי מאפשר למטופל לשחרר ולהתמודד עם רגשות שלא עובדו או נשמרו בתוכו לאורך זמן. הביטוי הרגשי אינו רק מילולי אלא גם גופני או דרך מחוות אחרות, ובכך הוא מאפשר פורקן והתמרה.

דוגמה: בכי עמוק שמשחרר חוויה עמוקה של אובדן ואבל שהיה קבור במשך שנים רבות.

3. וויסות רגשי (Regulation)

בתהליך זה, המטופל לומד לווסת את רגשותיו באופן שמאפשר חוויה רגשית מבלי להיות מוצף או מנותק. וויסות רגשי חשוב במיוחד במצבים בהם רגשות עזים עלולים לשבש את היכולת לחשוב בבהירות או לתפקד.

דוגמה: שימוש בטכניקות נשימה כדי להרגיע תחושת חרדה המתלווה להבעת הרגש.

4. רפלקציה (Reflection)

רפלקציה מאפשרת למטופל לבחון ולהבין את רגשותיו באופן עמוק יותר. השלב הזה כולל חשיבה על הרגש מתוך פרספקטיבה חדשה, הבנה של מה שהרגש מייצג או כיצד הוא מחובר לאירועי חיים ולנרטיב האישי של המטופל.

דוגמה: התבוננות פנימית שמובילה להבנה כי כעס נובע מפחד מדחייה.

5. שינוי רגש באמצעות רגש אחר (Changing Emotion with Emotion)

אחד מעקרונות הליבה של EFT הוא שרגש אחד יכול לשנות רגש אחר. רגשות מתפקדים כמנועי שינוי רגשיים: רגשות חיוביים, כמו חמלה עצמית, יכולים להחליף רגשות שליליים כמו בושה או שנאה עצמית.

דוגמה: תחושת חמלה שמתפתחת כלפי העצמי יכולה להקל על בושה או אשמה צורבת ולהוביל לקבלה עצמית.

6. חוויה רגשית מתקנת (Corrective Emotional Experience)

זהו השלב בו מתרחשת חוויה רגשית חדשה, המנוגדת או משלימה לחוויה רגשית שלילית קודמת. החוויה המתקנת מתרחשת לעיתים במסגרת הטיפול, דרך אינטראקציה עם המטפל, שמציע סביבה בטוחה ואמפתית, או דרך תהליך פנימי שבו המטופל מתמודד עם אירועים עבר באופן אחר.

דוגמה: מטופל שחווה דחייה בילדותו חווה בטיפול תגובה אמפתית ומקבלת שמעוררת תחושת ביטחון וחיבור רגשי.

ששת התהליכים הללו פועלים יחד כמסגרת לשינוי רגשי עמוק ומשמעותי, המשלבת חוויות רגשיות נוכחיות עם עבודה על דפוסים רגשיים עבריים. תהליך זה מאפשר לאנשים להשתחרר מדפוסים מעכבים ולחוות תחושת חופש וגמישות רגשית.

זה מאפשר הבחנה בין רגשות שמנחים אותנו לבין תגובות רגשיות שמקורן בחוויות עבר ואינן משרתות אותנו עוד בהווה. לדוגמה, מטופל שמזהה כי תחושת אשמה מתמדת נובעת מדפוסי קשר ישנים יוכל, בעזרת הטיפול, להחליפה בחוויה של חמלה עצמית והבנה.

המשגת מקרה בגישת EFT

השלבים הבאים זוהו כמנחים קלינאים בפיתוח המשגת מקרה (Greenberg, 2024):

  1. זיהוי הבעיה המרכזית
    בשלב ראשון, הגדירו יחד עם המטופל את הבעיה המרכזית שבגללה הוא פונה לטיפול
  2. האזנה לנרטיב של המטופל
    האזנה לנרטיב: הקשיבו לסיפורו של המטופל תוך תשומת לב מעמיקה לחוויותיו הרגשיות ולמשמעות שהן נושאות עבורו.
  3. התבוננות בסגנון עיבוד הרגשות של המטופל
    שימו לב כיצד המטופל חווה ומעבד את רגשותיו – אילו רגשות עולים, איך הוא מגיב אליהם.
  4. איסוף מידע על היסטוריית ההתקשרות והזהות של המטופל
    העמיקו בחקר מערכות היחסים ההיסטוריות והנוכחיות של המטופל, ובמיפוי דפוסי ההתקשרות שנבנו במערכות אלה
  5. זיהוי ומתן מענה להיבטים הכואבים של החוויות של המטופל
    טיפול ממוקד רגשותהתמקדו בכאב ובמצוקה שהמטופל מביא עמו, תוך הענקת תגובה מתקפת ואמפתית המחזקת את תחושת הביטחון והחיבור בטיפול.
  6. זיהוי מרקרים ותזמונם                                                                                                                                       זהו רגעים משמעותיים בתהליך הטיפול – "מרקרים" (Markers) – המעידים על נקודות מפנה פוטנציאליות. התאימו משימות טיפוליות למצב המטופל.
  7.  התמקדות בתהליכים ובנרטיבים מתפתחים
    זהו נושאים ותמות החוזרים על עצמם בסיפורו של המטופל, הן ברמה התוך-אישית והן ברמה הבין-אישית, כדי לזהות דפוסים רגשיים או קונפליקטים מתמשכים.
  8. מעקב אחר עיבוד רגשי בזמן אמת
    שימו לב לתהליך עיבוד הרגשות של המטופל מרגע לרגע במהלך הטיפול. התאימו את ההתערבויות כך שיסייעו לו להמשיך בהתבוננות ובדרך מבוקרת ומותאמת.

 

 

מקורות

Dankoski, M. E. (2001). Pulling on the heart strings: an emotionally focused approach to family life cycle transitions. Journal of Marital and Family Therapy, 27(2), 177–87.

Elliott, R., Watson, J. C., Goldman, R. N., & Greenberg, L. S. (2004). Learning emotion-focused therapy: The process-experiential approach to change. American Psychological Association.

Greenberg, L. S. (2002). Emotion-focused therapy: Coaching clients to work through their feelings. American Psychological Association.

Greenberg, L. S., & Johnson, S. M. (1988). Emotionally focused therapy for couples. Guilford Press.

Greenberg, L. S. (2024). Shame and anger in psychotherapy. American Psychological Association.

Greenberg, Leslie S. (Ed) & Goldman, Rhonda N. (Ed). (2019). Clinical handbook of emotion-focused therapy. Washington, DC, US: American Psychological Association

Greenberg, L. S. (2012). Emotions, the great captains of our lives: Their role in the process of change in psychotherapy. American Psychologist, 67(8), 697–707.

Halchuk, R. E., Makinen, J. A., & Johnson, S. M. (2010). Resolving attachment injuries in couples using emotionally focused therapy: A three-year follow-up. Journal of Couple and Relationship Therapy, 9(1), 31–47

Johnson, L. N., Tambling, R. B., Mennenga, K. D., Ketring, S. A., Oka, M., Anderson, S. R., … Miller, R. B. (2016). Examining Attachment Avoidance and Attachment Anxiety Across Eight Sessions of Couple Therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 42(2), 195–212.

Johnson, S. M. (1996). The practice of emotionally focused marital therapy: Creating connection. Brunner/Mazel

Johnson, S. M. (2008). Couple and family therapy: An attachment perspective. Handbook of Attachment, 811–832.

Matos, M., & Dimaggio, G. (2023). The interplay between therapeutic relationship and therapeutic technique: “It takes two to tango”. Journal of Clinical Psychology, 79(7), 1609–1614.

McRae, T., & Dalgleish, T. (2014). Emotion Regulation and Key Change Events in Emotionally Focused Couple Therapy. Journal of Couple & Relationship Therapy, 13, 1–24.

Pascual-Leone, A & Nardone, S. (2024). APA handbook of psychotherapy: Theory-driven practice and disorder-driven practice, Vol. 1(pp. 125-140). Washington, DC, US: American Psychological Association, xxviii, 553 pp.

Pugh, M., Dixon, A., & Bell, T. (2023). Chairwork and the therapeutic relationship: Can the cart join the horse? Journal of Clinical Psychology, 79(7), 1615–1626.

Solomon, M. F. (2009). Attachment Repair in Couples Therapy : A Prototype for Treatment of Intimate Relationships. Clinical Social Work Journal, 214–223.

Spengler, P. M., Lee, N. A., Wiebe, S. A., & Wittenborn, A. K. (2024). A comprehensive meta-analysis on the efficacy of emotionally focused couple therapy. Couple and Family Psychology: Research and Practice, 13(2), 81–99.

Wiebe, S. A., & Johnson, S. M. (2017). Creating relationships that foster resilience in Emotionally Focused Therapy. Current Opinion in Psychology, 13, 65–69.

EFT ISRAEL, המרכז הרשמי לטיפול זוגי ומשפחתי ממוקד רגש בישראל https://www.eftisrael.org/

המכון הישראלי לטיפול ממוקד רגש – https://www.emotion-focused-therapy.org.il/what-is-eft