מהי גישת EFT?
טיפול ממוקד רגשות (Emotion-Focused Therapy, או בקיצור EFT) הוא גישה טיפולית מבוססת מחקר, המתמקדת בהבנה ובעיבוד רגשות כמפתח לשינוי עמוק ומשמעותי בטיפול. הגישה רואה ברגשות משאב מרכזי המכוון אותנו להבין את עצמנו, את מערכות היחסים שלנו, ואת האופן שבו אנו מגיבים לעולם.
שורשים רעיוניים
גישת EFT צמחה מתוך שיתוף פעולה של מספר חוקרים מובילים בשנות ה-80 וה-90, בראשם לסלי גרינברג מטורונטו, לצד לורה רייס ורוברט אליוט (Elliot et al, 2004). במקביל, סו ג'ונסון פיתחה מודל של טיפול ממוקד רגשות בטיפול זוגי (Johnson, 1996).
הגישה נשענת על שלושה בסיסים עיקריים:
- תיאוריית ההתקשרות של ג'ון בולבי, המדגישה את הצורך האנושי בקשר בטוח ומשמעותי.
- הגישה המערכתית, הרואה את האדם כחלק ממערכות יחסים דינמיות והשפעתיות.
- הגישה ההומניסטית, המתמקדת בצמיחה, חוויית משמעות ואותנטיות.
הרגשות כמצפן לנווט עצמי ומפתח לשינוי
EFT מניחה שרגש הוא גורם מרכזי בתפקוד אנושי – מנגנון שמסייע לנו להבין את הצרכים שלנו ולהגיב באופן מיטבי למציאות. לרגשות ישנו ערך אבולוציוני המסייע לנו לתפקד בעולם בו אנו חיים: בטיפול, המטפל מסייע למטופל להכיר ברגשותיו, לעבוד איתם, ולהשתמש בהם כמצפן לשינוי חיובי.
רגשות כמו כעס, פחד ועצב, לדוגמה, מספקים לנו מידע חשוב:
- כעס מאותת על הפרת גבולות, ומכוון אותנו להגיב לפגיעה בנו ובזכויותינו ולפעול לשיקום מחדש של הגבול שנפרץ.
- פחד מתעורר בתגובה לאיום ומסייע לנו להתרחק מאנשים ומצבים המסוכנים לנו.
- עצב מכוון אותנו לעיבוד אובדן ולחיפוש נחמה.
על מנת להתבונן ברגשותינו, אנו זקוקים למרחק מסוים כדי להבין מה אנו מרגישים:
כפי שאומר גרינברג:
"אימוץ גישה המתייחסת לכל חוויה חיצונית כמשהו חלקי ולא מוחלט מאפשר לרגש להתקבל ביתר קלות... ראיית היבטים של החוויה כחלק מהעצמי הופכת למרכיב מרכזי בתהליך השינוי ב-EFT: היא מצביעה על אפשרויות חלופיות, משום שהפחד שלי, תחושת חוסר הערך או תחושת אי-האהבה שלי הם רק חלק ממני." ~ לס גרינברג
רגשות מספקים מפת דרכים לשינוי. ההכרה ברגשות אינה כרוכה הזדהות מוחלטת עמם.
גישה זו מאפשרת ליצור מערכת יחסים עם רגשות וחוויות פנימיות כאל היבטים נפרדים של העצמי, במקום לראות בהם את מכלול הזהות שלנו. כאשר מטופל מכיר בכך שתחושת בושה או פחד הם חלק מהחוויה שלו אך אינם מגדירים את כולו, מתאפשר מרחב לשינוי, להתבוננות ולריפוי.
"אדם לא יכול לעזוב מקום שהוא טרם הגיע אליו"
כפי שאמר לסלי גרינברג, "אדם לא יכול לעזוב מקום שהוא טרם הגיע אליו". המטפל מסייע למטופל לעורר את הרגשות הקשים, להתמודד איתם, ולהישאר איתם בעוצמה ובמשך זמן מותאמים.
- עוררות נמוכה מדי תשאיר את התהליך ברמה השטחית והקוגניטיבית בלבד.
- עוררות גבוהה מדי עלולה להוביל למוצפות, תגובות הגנתיות ולערעור חווית הבטחון בטיפול.
המטפל, בתפקידו כדמות התקשרות מיטיבה, מכוון את המטופל לשמור על איזון מבוקר – מלווה אותו תוך כדי התהליך, מבלי לדחוף ומבלי למשוך, מתקף את חוויותיו ומספק ביטחון ומרחב לעבודה רגשית עמוקה.
אחד מהאתגרים הוא שמירה על איזון בין הכרה ברגשות לבין מניעת הצפה. גרינברג מתאר את המתח הזה באופן הבא:
"אפשר לעבוד על חקירה ועיבוד רגשי וטיפוח מודעות רגשית כאשר הרגשות נמצאים מתחת לרמת עוררות ניתנת לניהול, נאמר 70%, אך כאשר הם עולים על רמה זו והרגשות הופכים לבלתי ניתנים לניהול, יש להשתמש בהסחה ובוויסות." ~ לס גרינברג
מטופלים עשויים לפתח מנגנוני הימנעות רגשית מתוך חשש שהרגשות יציפו ויפגעו בהם. כפי שמתאר גרינברג:
"אנשים לעיתים קרובות חווים הצפה רגשית כמשהו מסוכן וטראומטי, מה שמוביל אותם לנסות להימנע מרגשות לחלוטין... ניסיונות לדכא את הרגשות או להפחית את רמת העוררות הרגשית לרמות נמוכות במיוחד עלולים לגרום לדיס-רגולציה רגשית, המתבטאת בצורות של rebound רגשי, כולל הצפה רגשית." ~ לס גרינברג
המטפל מהווה דמות התקשרות מיטיבה. הוא מסייע למטופל להתמודד עם רגשותיו בצורה מאוזנת – לעוררם באופן מבוקר מבלי להציף, ולאפשר עיבוד רגשי.
גישה זו מזמינה את המטפל והמטופל לעבודה רגישה ודינמית הממוקדת ביצירת שינוי דפוסים רגשיים, ובהפיכת הרגש ממחסום – למצפן התורם לניווט עצמי במציאות היום-יומית. באמצעות הכרה במורכבות הרגשית ועבודה ממוקדת ומבוקרת, ניתן להשיג שינוי מעמיק בחוויית החיים ובמערכות היחסים של המטופל עם עצמו ועם אחרים.
המשגת מקרה בגישת EFT
השלבים הבאים זוהו כמנחים קלינאים בפיתוח המשגת מקרה (Greenberg, 2024):
- זיהוי הבעיה המרכזית
בשלב ראשון, הגדירו יחד עם המטופל את הבעיה המרכזית שבגללה הוא פונה לטיפול - האזנה לנרטיב של המטופל
האזנה לנרטיב: הקשיבו לסיפורו של המטופל תוך תשומת לב מעמיקה לחוויותיו הרגשיות ולמשמעות שהן נושאות עבורו. - התבוננות בסגנון עיבוד הרגשות של המטופל
שימו לב כיצד המטופל חווה ומעבד את רגשותיו – אילו רגשות עולים, איך הוא מגיב אליהם. - איסוף מידע על היסטוריית ההתקשרות והזהות של המטופל
העמיקו בחקר מערכות היחסים ההיסטוריות והנוכחיות של המטופל, ובמיפוי דפוסי ההתקשרות שנבנו במערכות אלה - זיהוי ומתן מענה להיבטים הכואבים של החוויות של המטופל
התמקדו בכאב ובמצוקה שהמטופל מביא עמו, תוך הענקת תגובה מתקפת ואמפתית המחזקת את תחושת הביטחון והחיבור בטיפול. - זיהוי מרקרים ותזמונם זהו רגעים משמעותיים בתהליך הטיפול – "מרקרים" (Markers) – המעידים על נקודות מפנה פוטנציאליות. התאימו משימות טיפוליות למצב המטופל.
- התמקדות בתהליכים ובנרטיבים מתפתחים
זהו נושאים ותמות החוזרים על עצמם בסיפורו של המטופל, הן ברמה התוך-אישית והן ברמה הבין-אישית, כדי לזהות דפוסים רגשיים או קונפליקטים מתמשכים. - מעקב אחר עיבוד רגשי בזמן אמת
שימו לב לתהליך עיבוד הרגשות של המטופל מרגע לרגע במהלך הטיפול. התאימו את ההתערבויות כך שיסייעו לו להמשיך בהתבוננות ובדרך מבוקרת ומותאמת.
מקורות
Dankoski, M. E. (2001). Pulling on the heart strings: an emotionally focused approach to family life cycle transitions. Journal of Marital and Family Therapy, 27(2), 177–87.
Elliott, R., Watson, J. C., Goldman, R. N., & Greenberg, L. S. (2004). Learning emotion-focused therapy: The process-experiential approach to change. American Psychological Association.
Greenberg, L. S. (2002). Emotion-focused therapy: Coaching clients to work through their feelings. American Psychological Association.
Greenberg, L. S., & Johnson, S. M. (1988). Emotionally focused therapy for couples. Guilford Press.
Greenberg, L. S. (2024). Shame and anger in psychotherapy. American Psychological Association.
Greenberg, Leslie S. (Ed) & Goldman, Rhonda N. (Ed). (2019). Clinical handbook of emotion-focused therapy. Washington, DC, US: American Psychological Association
Greenberg, L. S. (2012). Emotions, the great captains of our lives: Their role in the process of change in psychotherapy. American Psychologist, 67(8), 697–707.
Halchuk, R. E., Makinen, J. A., & Johnson, S. M. (2010). Resolving attachment injuries in couples using emotionally focused therapy: A three-year follow-up. Journal of Couple and Relationship Therapy, 9(1), 31–47
Johnson, L. N., Tambling, R. B., Mennenga, K. D., Ketring, S. A., Oka, M., Anderson, S. R., … Miller, R. B. (2016). Examining Attachment Avoidance and Attachment Anxiety Across Eight Sessions of Couple Therapy. Journal of Marital and Family Therapy, 42(2), 195–212.
Johnson, S. M. (1996). The practice of emotionally focused marital therapy: Creating connection. Brunner/Mazel
Johnson, S. M. (2008). Couple and family therapy: An attachment perspective. Handbook of Attachment, 811–832.
Matos, M., & Dimaggio, G. (2023). The interplay between therapeutic relationship and therapeutic technique: “It takes two to tango”. Journal of Clinical Psychology, 79(7), 1609–1614.
McRae, T., & Dalgleish, T. (2014). Emotion Regulation and Key Change Events in Emotionally Focused Couple Therapy. Journal of Couple & Relationship Therapy, 13, 1–24.
Pascual-Leone, A & Nardone, S. (2024). APA handbook of psychotherapy: Theory-driven practice and disorder-driven practice, Vol. 1(pp. 125-140). Washington, DC, US: American Psychological Association, xxviii, 553 pp.
Pugh, M., Dixon, A., & Bell, T. (2023). Chairwork and the therapeutic relationship: Can the cart join the horse? Journal of Clinical Psychology, 79(7), 1615–1626.
Solomon, M. F. (2009). Attachment Repair in Couples Therapy : A Prototype for Treatment of Intimate Relationships. Clinical Social Work Journal, 214–223.
Spengler, P. M., Lee, N. A., Wiebe, S. A., & Wittenborn, A. K. (2024). A comprehensive meta-analysis on the efficacy of emotionally focused couple therapy. Couple and Family Psychology: Research and Practice, 13(2), 81–99.
Wiebe, S. A., & Johnson, S. M. (2017). Creating relationships that foster resilience in Emotionally Focused Therapy. Current Opinion in Psychology, 13, 65–69.
EFT ISRAEL, המרכז הרשמי לטיפול זוגי ומשפחתי ממוקד רגש בישראל https://www.eftisrael.org/
המכון הישראלי לטיפול ממוקד רגש – https://www.emotion-focused-therapy.org.il/what-is-eft