מצרפת לבקשתכם "דוגמית" מדפי עזר מאחת מסדנאות מ.ג.ן לימים אלה (נובמבר 2023), בנושא "טיפול טוב דיו" ומצגת עם שירה ומקורות השראה שניתן לשלב בסדנאות.
מ.ג.ן- מודעות. גוף-נפש. נרטיב
מ (מודעות)
בלוח ה"בקרה" שלי- על מה חשוב שאשים לב? (תרשים "מד דלק")
- קושי להתרכז
- קושי ליהנות
- מחושים גופניים: כאבי ראש, בטן וכדומה
- דאגות /מחשבות טורדניות
- עייפות/תשישות
- קושי להציב גבולות
- הזדהות יתר
- חוסר סבלנות
- קהות, ריחוק או נתק
- אובדן משמעות
- אחר
שאלות לרפלקציה:
- מהם המצבים בטיפול המאתגרים אותי במיוחד? מהם ה"כפתורים" הרגישים אצלי?
- איך נוכל להשתמש באיתותים של שחיקת החמלה כ"גלאי עשן" והזדמנות להתפתחות?
ג ( גוף – נפש)
שימת לב לנשימה. שינה. תזונה. הפוגות
מה חודר מבעד למעטה המגן שלי? ממה קשה לי להשתחרר?
איך אני מתמודד עם קונפליקט בית-משפחה?
איך אני מטעין את המצברים? מהן הדרכים שלי להתאזנות ולהתחדשות?
חשוב גם לתת תשומת לב להתמודדות שלנו עם מעברים – בין משימות שונות, בין תפקידים שונים.
רווח=רווחה
נ (נרטיב)
- מהם הערכים המנחים את התפיסה של הטיפול הטוב דיו בעינייך?
- אנקדוטה שממחיש חוויה משמעותית של טרנספורמציה בעקבות העבודה הטיפולית (סיפור נוגע בסיפור).
- ערכים, אמונות או רעיונות המכוונים את עבודתך הטיפולית בימים אלה? אתגרים? רווחים? מקורות סיפוק?
- שורה מתוך שיר/ציטוט/יצירה שמעורר השראה ומחזק אותי בימים אלה.
זרעי החוסן טמונים במה שמפחיד אותנו יותר מכל
הפחד הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית. על ידי הכרה בפחד שלנו והתמודדות איתו, אנו מתחברים לעצמנו ברמה עמוקה יותר. אנחנו מתחברים כך לכמיהות העמוקות ביותר שלנו.
מעשי הזוועה מסרבים להיקבר
"התגובה הרגילה על מעשי זוועה היא לסלקם מן התודעה. הפרות מסוימות של הסדר החברתי נוראות הן מלהביען בקול: זו משמעות הביטוי לא יתואר. ואולם מעשי הזוועה מסרבים להיקבר. חזקה לא פחות מן הרצון להכחישם היא ההכרה שהכחשתם לא תצלח. החוכמה העממית מלאה רוחות רפאים המסרבות לנוח על משכבן עד שיסופר סיפורן". ג'ודית הרמן
גם למי שמורגל לחיים בצל טרור, אירועי ה-7.10. מהווים טראומה בקנה מידה אחר. המפגש עם אכזריות בלתי מוכרת מותיר אותנו ללא מילים.
הטראומה מהווה קרע במעטפת שלנו, בדרך הפוגעת ביכולת שלנו לתווך לעצמנו את המציאות.
האובדנים רבים, אך מצב ההישרדות מצמצם את המרחב והפניות להתאבל.
מה שיפרח מתוך ההריסות זקוק ליד אוהבת
הביתה, הביתה
עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה, עשבים שוטים עלו בשביל ובגן. רוח נאנח את התריס פתח ומכה בקיר הישן, כמו קורא: הביתה, הביתה, באה עת לחזור, מן ההרים משדות זרים. היום דועך ואין סימן. הביתה, הביתה טרם רדת אור. לילות קרים, לילות מרים, קרבים עכשיו לכאן. עד עלות השחר מתפללת לשלומך, שבויה באזיקי פחדים אני שומעת צעדים. הביתה, הביתה, כי עוד לא ניתן כל מה שהובטח לנו מזמן. מילים אהוד מנור
"עוד שנה חלפה, עוד שנה טרופה". השיר "הביתה, הביתה" של אהוד מנור מקבל משמעות חדשה עם המאבק להשבת החטופים.
"היום דועך ואין סימן". "לילות קרים, לילות מרים". הביטוי "טרם רדת אור" מחדד את חווית ההמתנה והציפייה הדרוכה. ההכרה באזיקי הפחד מהווה שער לתקווה ("שבויה באזיקי פחדים, אני שומעת צעדים").
"באה עת לחזור / מסוף דרכים / מריב אחים / אל תוך אותו מקום בלב"
SHARED TRAUMA- REFERENCES
Boasso, A., Overstreet, S., & Ruscher, J. B. (2015). Community Disasters and Shared Trauma: Implications of Listening to Co-Survivor Narratives. Journal of Loss and Trauma, 20(5), 397–409.
Baum, N. (2014). Professionals’ double exposure in the shared traumatic reality of wartime: Contributions to professional growth and stress. British Journal of Social Work, 44(8), 2113–2134.
Baum, N. (2012). Trap of Conflicting Needs : Helping Professionals in the Wake of a Shared Traumatic Reality. Clinical Social Work Journal, 37–45.
Boulanger, G. (2013). Fearful symmetry: Shared trauma in new orleans after Hurricane Katrina. Psychoanalytic Dialogues, 23(1), 31–44.
Cartee, J. L. (2023). Kindness in shared trauma during times of crisis: breaking the barriers of resilience among faculty and students. Communication Education, 72(3), 305–310.
Cohen, M., Gagin, R., & Peled-Avram, M. (2006). Multiple terrorist attacks: Compassion fatigue in Israeli social workers. Traumatology, 12(4), 293–301.
Day, K. W., Lawson, G., & Burge, P. (2017). Clinicians’ Experiences of Shared Trauma After the Shootings at Virginia Tech. Journal of Counseling and Development, 95(3), 269–278. https://doi.org/10.1002/jcad.12141
Dekel, R. (2010). Mental Health Practitioners’ Experiences During the Shared Trauma of the Forced Relocation from Gush Katif. Clinical Social Work Journal, 38(4), 388–396.
Figley, C. R. (2021). COVID pandemic: Answering the trauma questions. Traumatology, 27(1), 3–5.
Frazier, M. L., Fainshmidt, S., Klinger, R. L., Pezeshkan, A., & Vracheva, V. (2017). Psychological safety: A meta‐analytic review and extension. Personnel Psychology, 70(1), 113–165.
Halpern, J. (2016). Maintaining helper wellness and competence in a shared trauma reality. Israel Journal of Health Policy Research, 5(1), 5–7.
Harris, B. T. (2016). Trauma and creative healing: Reflections on providing music therapy in post-war Bosnia and Herzegovina. Journal of Applied Arts & Health, 7(2), 253-261.
Lashko, O. (2023). View from Ukraine: Bearing witness under assault. Psychoanalysis, Self and Context, 18(3), 352–354.
McTighe, J. P., & Tosone, C. (2015). Narrative and meaning-making among Manhattan social workers in the wake of September 11, 2001. Social Work in Mental Health, 13(4), 299–317
Nuttman-Shwartz, O. (2015). Shared resilience in a traumatic reality: A new concept for trauma workers exposed personally and professionally to collective disaster. Trauma, Violence, & Abuse, 16(4), 466–475.
Nuttman-Shwartz, O. (2023). The long-term effects of living in a shared and continuous traumatic reality: The case of Israeli families on the border with Gaza. Trauma, Violence, & Abuse, 24(3), 1387–1404.
Pruginin, I., Findley, P., Isralowitz, R., & Reznik, A. (2017). Adaptation and resilience among clinicians under missile attack: Shared traumatic reality. International Journal of Mental Health and Addiction, 15(3), 684–700.
Racanelli, C. (2005). Attachment and Compassion Fatigue Among American and Israeli Mental Health Clinicians Working With Traumatized Victims of Terrorism. International Journal of Emergency Mental Health, 7(2), 115–124.
Rao, N., & Mehra, A. (2015). Hurricane Sandy: Shared trauma and therapist self-disclosure. Psychiatry: Interpersonal and Biological Processes, 78(1), 65–74.
Saakvitne, K. W. (2002). Shared trauma: The therapist's increased vulnerability. Psychoanalytic Dialogues, 12(3), 443–449.
Somer, E., Buchbinder, E., Peled-Avram, M., & Ben-Yizhack, Y. (2004). The Stress and Coping of Israeli Emergency Room Social Workers Following Terrorist Attacks. Qualitative Health Research, 14(8), 1077–1093.
Tosone, C., McTighe, J. P., & Bauwens, J. (2015). Shared traumatic stress among social workers in the aftermath of Hurricane Katrina. British Journal of Social Work, 45(4), 1313–1329.
Tosone, C., Nuttman-Shwartz, O., & Stephens, T. (2012). Shared trauma: When the professional is personal. Clinical Social Work Journal, 40(2), 231–239.
Tosone, C., Minami, T., Bettmann, J. E., & Jasperson, R. A. (2010). New York City social workers after 9/11: Their attachment, resiliency, and compassion fatigue. International Journal of Emergency Mental Health, 12(2), 103–116.
Tosone, C. (2006). Therapeutic intimacy: A post-9/11 perspective. Smith College Studies in Social Work, 76(4), 89-98