Reacting vs Responding: איך אני מגיב לחרדה?

האם החרדה שלי מוגזמת? איך אני מגיב לחרדה (שלי או של אחרים)? באיזו מידה תגובותיי מקדמות את מטרותיי?

בחרתי להיעזר בניסיונו של Robert the Otter מסינגפור. בשילוב של הומור, רגישות ותבונה, הוא בקש בפברואר 2020 לעורר את המודעות לדרכים בהן אנו מגיבים לטריגרים מעוררי חרדה. וכך הוא מעיד בימים הראשונים של פרוץ מגיפת הקורונה: “לפני כמה ימים הלכתי לסופרמרקט לקנות אורז למשפחתי. וזה מה שקרה:"

Reacting vs Responding: איך אני מגיב לחרדה?

"בנוסף לבהלת הקניות, החלו להגיע אלי מסרים מבהילים רבים על איום הנגיף: כשחזרתי הביתה שוחחתי עם אשתי, והרגשתי…לחוץ. “זה טבעי לדאוג” היא אמרה. החלטנו ללמוד יחד על האופן בו אנו מגיבים לחרדה":

Reacting vs Responding: איך אני מגיב לחרדה?

ההבדל בין REACTING ל-RESPONDING

Reacting vs Responding: איך אני מגיב לחרדה?

החרדה הינה טבעית במצבי איום. יש לה ערך הישרדותי. קיים הבדל בין responding ׁ(לבחור להגיב לחרדה בצורה מותאמת אחראית ושקולה), לבין תגובתיות היתר המאפיינת את ההתנהלות על ה”טייס האוטומטי”.

הבחירה בידינו

קשה לכולנו להתמודד עם איומים בלתי מוגדרים. חוסר הוודאות מעורר חרדה. בידינו האפשרות לבחור כיצד להגיב לחרדה זו, בצורה שתצמצם את הפגיעה ברווחה שלנו ושל אחרים סביבנו. כיצד?

אפשר להשתמש באנלוגיה הבאה להמחיש את ההבדל בין דרכי התגובה:

נניח שהילד שלך שובר כוס. מה תוכל לעשות?

תוכל להגיב מתוך בהלה, להתפרץ ולצעוק על הילד.

זו תגובה מובנת אך תגובות אומומטיות כאלה מובילות לרוב לשרשרת "ראקציות כימיות", הידבקות רגשית, האשמות, קיטוב והסלמה.

תגובה שקולה ומידתית, לעומת זאת, מאפשרת לנו להתמודד עם מצבים מורכבים בדרך מווסתת יותר ומותאמת למציאות משתנה. זו הזדמנות לפתח חוסן אישי, וחוסן משפחתי

Reacting vs Responding: איך אני מגיב לחרדה?

React

Respond

צעד אחד צעד

גם לבעיות קשות ומורכבות יש יותר מפתרון אחד. נתמודד עם אתגרי השעה, צעד אחר צעד.

איך ניישם את העקרונות הללו בהתמודדות עם החרדה?
לנשום: עצור, קח אויר

אפשר לקחת נשימה אחת עמוקה ואיטית,

ואז לשחרר אט אט את האוויר החוצה… (אפשר לשים אחת מהידיים על הבטן).

להעריך: נסה לשמור על פרספקטיבה.

כשאת מלקטים מידע, וודאו שאתם מתבססים על מקורות מידע מהימנים (היזהרו מ”פייק ניוז” /”מר שמועתי”)

שקול את ה”בעד” ו”הנגד” במניפת האפשרויות הפתוחות בפניך, כך שתוכל לבחון מה הכי מתאים לך ולאחרים סביבך.

לנקוט פעולה: חשוב לנקוט אמצעי זהירות וצעדי מניעה נחוצים, תוך פתיחות ונכונות "לחשב מסלול מחדש" תוך כדי תנועה

נוכל כך לגבש עמדה פעילה, פרואקטיבית, ולתרגל מוכנות (preparedness).

הכר בדאגה: אפשר ללוות במבט את החרדה, אך מבלי להזדהות יתר על המידה על החרדה.

ויסות רגשות זה לא בהכרח לפעול מתוך הרגש, אבל גם לא לנתק את עצמנו.

"אני יכול להרגיש בטוח". או "אני לומד צעד אחר צעד איך להתמודד עם זה": דיבור פנימי לסייע לנו ביצירת איים של שקט בעין הסערה.

הומור ורגשות חיוביים מחזקים את המערכת החיסונית.

העניקו תמיכה לעובדי מערכת הבריאות- אחים, אחיות, רופאים, רופאות, רוקחים, עובדי מעבדה, ויתר חברי הצוותים הרפואיים העובדים סביב לשעון על מנת לדאוג לבטיחות שלנו

הבה נגלה אחריות (RESPONSE-ABILITY). הבה נעזור להם לעזור לנו!

HEARTFELT THANKS TO ROBERT FOR CONNECTING US TO OUR SHARED HUMANITY AND REMINDING US ALL TO SLOW DOWN, CHECK OURSELVES, REFLECT AND FOCUS ON WHAT'S IMPORTANT

Our RESPONSIBILITY is our RESPONSE-ABILITY