קצרים בתקשורת הם חלק טבעי ובלתי נמנע ממערכות היחסים שלנו.
האפשרות לשוחח על נושאים מהותיים המחייבים בעינינו שינוי תלויה ביכולת לאזן בין ביטוי עצמי וקבלה של האחר.
זיהוי קרעים "תוך כדי תנועה" סולל את הדרך להעמקת הקשר, ולמניעת הסלמה או צבירת כעסים שתביא לניתוק והתרחקות.
מה נחוץ לשם כך?
תיקון קרעים תלוי בארבע מיומנויות, שניתן לפתח: 1. יכולת להתנצל. 2. יכולת לקבל התנצלות. 3. יכולת ללמד. 4. יכולת ללמוד.
על כך בסרטון מבית SCHOOL OF LIFE
מהן 4 המיומנויות שנוכל לפתח?
1. היכולת להתנצל
לרובנו לא קל להתנצל. לכאורה נראה שזה ענין פשוט – להבטיח לא לחזור על המעשים! אך רבים מרגישים שלקיחת אחריות או הבעת חרטה גובה מהם מחיר יקר מדי.
לא קל לאנשים להודות בתרומתם לקרע. לא פשוט להציע דרך לתקן או לפצות על הנזק שנגרם.
ה"אגו" יכול גם לחבל. עצם הציפיה לקבלת סליחה מאדם אחר יכול לעורר פגיעות שקשה לרבים מאיתנו לשאת. הכורח להודות ש"יצאת" "לא טוב" כול לכשעצמו להחוות כמאיים ולהוביל להעמקת ההגנתיות.
זה קשה שבעתיים אם אתה מחמיר בביקורת על עצמך. במצב כזה ייתכן שלא תוכל להרשות לעצמך "לצאת" "לא צודק", "מגזים" "לא מאוזן רגשית", "שתלטן", "חם מזג" או "סתם עקשן".
הצורך לשאת במחיר הכרוך בקבלת כל אחת מהאפשרויות הללו, יכול להחוות כדרישה קשה מדי. משום כך, אנו עלולים להעדיף להתחפר בעמדותינו ולהימנע מראש מהבעת כל חרטה על שמישהו אחר נפגע בגללנו.
אין זה בגלל שאנו מאוד מרוצים מעצמנו, כי אם בגלל שעמוק עמוק בתוכנו לעיתים אין אנו באמת מרגישים ראויים. הכאב הפנימי שמתלווה לכך, לא נותן לנו כל פתח לאמונה או לאפשרות לדמיין, שההתנצלות שלנו עשויה להוביל לתיקון.
"אין לזה כל סיכוי" אנחנו אומרים לעצמנו בייאוש. קשה לנו אז יותר, להכשיר את הקרקע להתפייסות ואיחוי הקרע מתוך קבלה, לסובלנות ולחסד, שאנחנו כל כך זקוקים להם. קשה לנו לקבל את הדברים שההתנצלות הכנה עשויה לפתוח בפנינו, דווקא משום שאנו מרגישים מבפנים שלא מגיע לנו לקבלם.
2. היכולת לקבל התנצלות
לשם קבלת התנצלות, נדרשת מאיתנו יכולת לגייס את כוח הדמיון שלנו, ואף לפתח אותו, זאת על מנת להבין מדוע אנשים טובים (ובכללם אנו עצמנו) עלולים בסופו של דבר לעשות דברים די גרועים- לא בגלל היותם מרושעים, אלא בגלל היותם עייפים או עצובים, מודאגים או חלשים, כל אחד ואחד בדרכו, ומסיבותיו.
השקפה מפויסות יותר מעניקה לנו פתיחות ואף מוטיבציה לנסות לזהות את הסיבות שיתנו מענה מדוע אנשים הגונים ביסודם יכולים לעיתים להתנהג באופן מיטבי פחות.
מתי סוג זה של סליחה נחווה כמשימה בלתי אפשרית? מטפלים מדברים על מנגנון נפשי המכונה 'פיצול'. הפיצול מתבטא בנטייה להכריז, באופן חד משמעי ומוחלט על אנשים מסוימים כטובים לחלוטין ולעומת זאת על אחרים כרעים לחלוטין. על ידי חלוקה כזו של האנושות, אנו מגינים על עצמנו מפני מה שאנחנו חווים כמצב בלתי נסבל של אכזבה. הדבר מעיד על חוסר היכולת לשאת אמביוולנטיות. אנחנו תופסים את האחר במונחים טוטאליים- או שמישהו הוא טהור ומושלם ואנחנו יכולים לאהוב אותו ללא גבול, או שאנחנו מתהפכים, לעיתים בחדות ובפתאומיות- ואותו אדם הוא מזעזע, נורא ואיום ולעולם לא נוכל לסלוח לו.
3. היכולת ללמד
מאחורי קרע, טמון לעתים קרובות ניסיון כושל של אדם אחד לתקשר בדרך שתאפשר לאדם השני להבין. ייתכן שהייתה הטחת האשמות, רגעים של אובדן עשתונות, הגנתיות או האטמות בעת נסיון להעביר מסר חשוב; על איך להתנהג להורים, כיצד לגשת לטיפול בילדים או לטפל בכספים. המאמץ "להסביר" השתבש ושכחנו את כל מה שאנחנו יודעים על אמנות ההוראה הטובה.
אמנות ההוראה נשענת בין היתר, ולעיתים גם במידה מפתיעה, על האמונות שלנו בדבר ליכולתו של אדם אחר להבין בכוחות עצמו מה אנחנו רוצים ממנו.
מורים טובים לא שואפים לתוצאות מופלאות. הם יודעים כמה עמיד יכול להיות המוח האנושי לרעיונות חדשים. הם מוכנים לגייס מאמצים רבים על מנת להישאר רגועים ולשמור על רוח טובה, תוך ההתמודדות עם תסכולים ומתחים בלתי נמנעים במערכות יחסים.
הם לא מרימים את הקול בניסיון להיות "צודקים", כי מההתחלה הם לא מאמינים בסימטריה ביחסים בין מוחות. כשהם מנסים להשיג משהו, הם לא מתעקשים לשכנע או ללחוץ בצורה חזקה מדי. הם נותנים זמן למאזין שלהם.
הם גם יודעים לזהות הגנתיות, ומקבלים את האפשרות שייתכן שיהיה עליהם לכבד גרסאות שונות לחלוטין של המציאות. בסופו של דבר, הם יכולים לשאת את המורכבות במציאות, ולקבל שהם לא תמיד ירגישו מובנים, אפילו לא על ידי מישהו שאוהב אותם מאוד. אנשים שיודעים לתקשר במצבי קונפליקטים גם יודעים להכות בברזל בעודו "קר".
4. היכולת ללמוד
לעיתים קל יותר להדוף, מאשר לצאת מנקודת הנחה שאולי יש לנו מה ללמוד ממה שנאמר לנו.
אנו עלולים להתנתק או "להתקע" בהתעקשות על האופן בו האדם האחר מעביר לנו רעיון זה או אחר, במקום להתייחס למהות של מה שהוא מנסה לאמר לנו.
אין זה קל להסכים לקבל את העובדה שיש לנו עוד מה ללמוד במגוון תחומים.
אנשים המוכנים לבחון את עצמם, הם בסופו של דבר גם תלמידים טובים.
הם בעלי סקרנות, יושרה, ענווה, ונכונות להיפתח לשיעורים המגיעים לפתחם.
אֲנִי מְחַבֶּבֶת אֲנָשִׁים שֶׁדַּעְתָּם פְּתוּחָה. אֲנָשִׁים הַמְּסֻגָּלִים לוֹמַר: מַה? בֶּאֱמֶת? בְּחַיַּיִךְ. מַמָּשׁ לֹא יָדַעְתִּי. זֶה בִּכְלָל לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי. דַּעַת פְּתוּחָה הִיא יוֹתֵר מֵחָכְמָה, יוֹתֵר מִלִּהְיוֹת צוֹדְקִים, יוֹתֵר מִ”אֲנִי הֲרֵי אָמַרְתִּי” ומִ”יָּדַעְתִּי אֶת זֶה כְּבָר בִּשְׁנַת… ~ אוה קילפי
ללמוד על הציפיות הלא מציאותיות שלנו:
היבט חשוב בניהול קונפליקטים הינו היכולת לזהות ציפיות לא מציאותיות ולהכיר בתרומתן לקונפליקטים לא פתורים.
הצעד הראשון בהתמודדות עם ציפיות שאינן ממומשות, היא הבאתן של הציפיות למודעות.
לעיתים קרובות הציפיות אינן מדוברות בצורה ברורה או גלויה. אחת ההנחות השגויות בתקשורת היא ש"הוא יודע למה אני מתכוון".
ללמוד על הצורך בקרבה וויסות המרחק הבין אישי
אף שקונפליקטים נתפסים לעיתים קרובות כמעכבים, אלה יכולים להוות דווקא הזדמנות ייחודית לחשוף היבטים עמוקים בנפשנו. הם משמשים כמעין מראה, משקפים לנו את תגובותינו, על מה שחשוב לנו, ועל הצרכים שלנו, כולל צרכים בקרבה /מרחק.
קונפליקטים הם חלק בלתי נפרד מהדיאלוג הבין אישי. אהבה זקוקה לקרבה על מנת להתפתח, אך לעיתים היא זקוקה גם למרחב ולמרחק. הפתיחות ללמידה חשובה במיוחד כשאתה מרגישה שאת.ה עצמך לא היית נפגע מאותו מעשה ממנו האחר נפגע.
צריך לזכור שלכל אחד מאתנו יש כפתורים שונים שגורמים לנו לפגיעה. אנחנו שונים זה מזה גם בצורך שלנו בקרבה לעומת מרחק.
ללמוד על דפוסי התקשורת שלנו
קרעים נוצרים לעיתים בגלל קצרים בתקשורת הנובעים מערפול או חוסר בהירות הנובע מדפוסים לא יעילים בתקשורת. צד אחד מתוסכל על שלא הבינו אותו, והאחר לא מבין מה רוצים ממנו. לא פעם אנו מפחדים לומר את הדברים בצורה ישירה. אנו לעיתים יוצאים מנקודת הנחה שבן הזוג מכיר אותנו מספיק טוב, ולכן יבין למה כוונתנו. כך למשל, ביחסים בין בני זוג יש מצבים בהם מתעוררת הציפיה שהאחר, אם הוא אוהב אותי, יקרא את מחשבותיי ויבין בעצמו מה אני מצפה.
בהעדר תקשורת, הכעסים והאכזבות מצטברים. הציפיות הלא ממומשות הופכות למטען שלילי שפוגע בכל צד ומעכיר את היחסים. אנחנו לעיתים גם מקשיבים לאדם האחר דרך הנחות יסוד שלא בדקנו. אנחנו בטוחים שאנחנו מבינים למה כוונת האחר, אך לא בודקים זאת. לכן חשוב כל כך המסר המודגש בספרות על מנטליזציה – MIND THE GAP!.
בנכונות ללמוד יש נכונות ללקיחת אחריות ובפרט כשזו מלווה שיקוף הרגשות של הצד השני, כמו גם הסבר למעשה והבטחה להשתדלות עתידית.
MIND THE GAP
היכולת למנטליזציה תורמת לוויסות הרגשי ומהווה היבט חשוב בניהול שיחות קשות, זאת באמצעות הכיוונים הבאים:
- מודעות רגשית: מודעות לרגשות שקשה לנו לשאתם (בדידות, בושה, קנאה, אכזבה וכו')
- זיהוי רגשות: מה אני מרגיש?
- שיום רגשות: חשוב לקרוא לרגשות בשמם. חשוב גם להתייחס למה שיש מתחת לכעס כמו תסכול או עצבות.
- ניטור עצמי של עוצמת הרגשות: יש הנעזרים בדירוג הרגשות מ 0 -10. אפשר לשרטט לעצמנו טרמומטר (מד חום) שיסייע לזיהוי התנודות בעוצמה הרגשית. זה יסייע לנו לזהות בעוד מועד "התחממות" לפני שמגיעים לנקודת הרתיחה (נקודת האל חזור).
חשיבות ההומור:
להומור יש תפקיד בשחרור לחצים, ותיקון קרעים. הומור, לא מותאם, עלול אמנם להיחוות כתוקפני, כלעג או זלזול. הומור מותאם, לעומת זאת, עשוי לשחרור לחצים, תרום לאיחוי קרעים. גם זו אמנות!
אמנות התיקון
במסורת היפנית של קינצוגי, קערות חרס ואגרטלים סדוקים מתוקנים בצורה אמנותית באמצעות מילוי זהב. מילוי הזהב מדגיש את הסדקים במקום להסתירם.
התהליך של תיקון כלי חרס בדרך הקינצוגי הוא ארוך ומורכב. הוא דורש סבלנות ותשומת לב לפרטים. כך גם בחיים, התמודדות עם קשיים וסדקים דורשת מאיתנו סבלנות, גמישות, ונכונות ללמוד ולהתפתח.
לא מושלם מושלם- ספר מאת פרי אמרסון ; מתרגם: חגי ברקת ; הוצאה לאור: קוראים.
"אי-שלמות מושלמת" היא סיפור נוגע ללב העוסק ברעיון הקרעים והאיחוי.
כאשר מריה קורעת בטעות את הספר האהוב על אחיה רובי, היא חוששת שהוא לעולם לא יסלח לה.
היא הרגישה "קרועה ומעוכה כמו הדפים שסביבה. עכשיו רובי לא ירצה עוד להיות החבר שלה".
בעידודה של גברת בי, שכנה חכמה, מריה לומדת לחבק את היופי שבדברים השבורים ולנצל את ההזדמנות שהם מציעים לפיוס ולתיקון הלב.
הספר מציג את אמנות ה-קִינְצוּגִי היפנית, את היופי מתוך השבר.
לסיכום,
הנכונות להכיר בקרעים במערכות היחסים שלנו ולחתור לתיקון – זו אמנות. נדרש אומץ להכיר בסדקים הנפערים ביחסים בינינו.
נדרשת סבלנות להקדיש תשומת לב לסדקים אלה, תוך התחברות לחוטים יקרי הערך של ה"זהב" הרגשי שלנו.
הקונפליקטים מזכירים לנו לא אחת מה אכן יקר לנו.
