המטריות של החיים: על מנגנוני הגנה וחשיבות הגמישות בהן

"המטריות של החיים הן מנגנוני הגנה – התנהגויות שאנו מאמצים לעצמנו, בדרך בלתי מודעת, כדי להפחית חרדות, להחזיר אותנו לשיווי משקל ולעזור לנו להגיב בדרך הנכונה. כל אחד מסגל לו מנגנוני הגנה אופייניים המשרתים אותו", כתבה ניצה איל, פסיכולוגית שהדרכתה הותירה בי חותם עמוק, בספרה "תמונות פסיכולוגיות".  כפי שכתוב על הכריכה האחורית של הספר: זהו ספר על החיים, עליך ועלי. טיול מודרך במוזיאון הנפש.

במאמר זה, אחקור את חשיבות הגמישות בהפעלת מנגנוני הגנה, ואת האפשרות להרחיב את המודעות שלנו לשימוש נכון וגמיש ב"מטריות" של החיים.

בדבריה, הזמינה אותנו ניצה לבחון כיצד אנו משתמשים ב"מטריות" שלנו: האם הן מספקות לנו הגנה ראויה או שמא הפכו כבדות ומכבידות עלינו?

מטריות שונות, מנגנונים שונים

אין מנגנון הגנה אחד שמתאים לכל מצב. כמו שנדרש להתאים מטריה למזג האוויר – לבחור אחת חזקה לרוחות סוערות או עדינה ומתקפלת ליום עם טפטוף קל – כך גם נוכל ללמוד להתאים את מנגנוני ההגנה שלנו לאתגרים השונים.

"יש מטריות בגדלים שונים. יש מטריות מתקפלות. אפשר להכניס אותן לתוך התיק והן נבלעות בו, ואינן נראות. ויש כאלה ארוכות ומגושמות. קודם רואים אותן, ורק בשלב שני את האדם המחזיק בהן. יש מטריות עם ידית מגולפת ויש כאלה עם ידית חלקה. יש מטריות צבעוניות, שחורות ויש גם מטריות שקופות… " (ניצה איל, תמונות פסיכולוגיות, עמוד 191).

יש מטריות שאפשר לסמוך עליהן, הן נפתחות מיד, מתפרשות ויציבות. יש כאלה הנתקעות בדיוק ברגע הקריטי או מתקפלות לאחור עם כל רוח מצויה.

מטרייה אחת, אמינה ככל שתהיה, לא תמיד תוכל להגן עלינו מכל האתגרים הנקרים בדרכנו. בדיוק כמו שלא נצא למסע טיפוס על הרים עם נעליים מעוצבות למסיבה, כך גם בחיים – השימוש במנגנון הגנה אחד בלבד, מתוך נוחות או הרגל, עלול להשאיר אותנו פגיעים דווקא כשנזדקק להגנה מסוג אחר.

יש מטריות בסוגים וצבעים שונים. גם אנשים שונים זה מזה:

"יש אנשים שאינם סובלים מטריות. יש כאלה המצוידים תמיד במטרייה. שיהיה. ליתר ביטחון. יש שתיים בבית, אחת במכונית ואחת במשרד. יש אנשים שבאופן קבוע שוכחים את המטריות בבנק או בבית-הקפה, ובכל מקום שבו הם מניחים אותן לרגע בצד. יש כאלה המחליפים מטריות ויש הנשארים נאמנים כל ימי חייהם למטרייה אחת. פעם שחורה – תמיד שחורה" (שם, עמוד 192)

אין מנגנוני הגנה טובים או גרועים.

"יש כאלה יעילים יותר ויעילים פחות או כאלה שאינם יעילים כלל. מטוסי קרב יעילים פחות במרדף אחרי חוליית מחבלים מאשר נשק המיועד ללחימה אישית מטווח קצר, ואילו בהגנה על ערים או על בסיסים צבאיים מטוסים עדיפים על פני נשק קל. כך גם מנגנוני הגנה יעילים – הם מתאימים למצב ולמטרה, משחררים מהאיום ומחזקים את יכולת העמידה" (שם, עמוד 192).

הזדמנות להתוודע למטריות שלנו

ניצה נעזרה בתיאור של המטריות השונות כדי להמחיש את מנגנוני ההגנה (הרחבה על מנגנוני ההגנה השונים ומקורות אפשר למצוא בסוף המאמר).

הכחשה

"יש מטרייה בצבע לבן שבה אנו משתמשים כדי למחוק מציאות לא רצויה. להכחיש את קיומה. אנו מתעלמים מהגיל, "לא שומעים" בשורות רעות ו"שוכחים" מצבים לא נעימים כאילו לא התרחשו כלל. מנגנון ההכחשה, כמו כל מנגנון הגנה, עשוי להיות יעיל במצבים מסוימים או לא יעיל והרסני במצבים אחרים. אני מכירה אנשים חולים המכחישים את מחלתם, נמנעים מקבלת טיפול רפואי מתאים ומסכנים את עצמם. לעומתם, הכחשת הקירבה למוות מאפשרת לאנשים בני תשעים לערוך תוכניות לעתיד" (שם, עמ' 193).

השלכה

"כאשר משתמשים במטרייה שקופה, מייחסים מחשבות ורגשות לאנשים אחרים. לא "אני כועס" אלא "הוא כועס עלי", לא "אני מזדקן" אלא "הזקנים האלה…" כך אנו מורידים מעלינו מטענים לא רצויים ומעמיסים את כל כובדם על כתפיים של אנשים אחרים. הם אשמים. זהו מנגנון ההשלכה הנפוץ בקרב אנשים המשוכנעים שהעולם הוא מקום עוין לחיות בו ושכולם מבקשים את רעתם".(שם, עמ' 193)

רציונליזציה

"ומי אינו מכיר את ההסברים ההגיוניים כביכול שאנו נותנים למעשים שונים? בעזרת מטרייה כחולה זו אנו מסבירים כי לא התקבלנו לעבודה מפני שיש לנו כישורי יתר, שהמוזמנים למסיבה לא הגיעו כי היה חמסין, והכישלון בבחינות סוף השנה הוא בגלל המרצה המשעמם. וכמובן, אי-אפשר להתעלם מהמצב הביטחוני. והכלכלי. אולי ננסה שוב בשנה הבאה. עם מרצה אחר. סיפורים משכנעים" (שם, עמ' 193).

רגרסיה

"מטרייה צבעונית אחרת ועליה הדפסות ססגוניות של דרדסים ו-גרגמל, מחזירה אותנו אל התנהגויות ורגשות של תקופה קודמת בחיים. כאשר משהו מאיים עלינו, אנו מוצאים את עצמנו מתנהגים לעיתים בדרך ילדותית, צועקים או בוכים, מתקשים לדחות סיפוק ורוצים לקבל דברים "מיד, כאן ועכשיו". זהו מנגנון הרגרסיה" (שם, עמ' 193).

הומור

"ומי שיודע לראות בכל מצב את הצדדים המבדחים והאבסורדיים, כולל במצבים קשים ומכבידים, כנראה שהצטייד במטרייה יעילה בצבע ורוד. לאנשים אלה חוש הומור. הם צוחקים על עצמם, מלגלגים בחביבות על אחרים, ומתבדחים על צירוף האירועים או הנסיבות. הם יודעים לבחון את החיים עם קריצה קלה. משועשעת" (שם, עמ' 193).

גם פעלתנות יתר יכולה להיות סוג של הגנה.

"מטריית הפעילות. אנשים הנעזרים בה עסוקים ופעילים כל הזמן, כך הם מסיחים את דעתם מדברים המטרידים אותם. כשאני עסוקה אין לי זמן לחשוב על הבעיות שלי, אני אומרת. פעילות מגינה זו לא רק מסיחה את הדעת מרעשים בחיים אלא גם משמרת כוחות נפשיים, ולפעמים יש לה ערך מוסף. כשאנו פעילים – יש לנו הזדמנות להתחדש. אך יש אנשים שמקצינים, הם חוששים להפסיק לנוע, ואינם מסוגלים ליהנות מעצירה. מרגע של שקט" (שם, עמ' 194).

במצבים מסוימים גם הגשת עזרה לאחרים יכולה להוות מנגנון התמודדות:

"אנשים רבים מרגישים צורך לעזור לאחרים. הם נעזרים במטרייה רחבה במיוחד ומחממת. צבעה כנראה אדום. כשאני עוזר להם אני עוזר לעצמי, הם אומרים. הם ייצאו מגדרם כדי להיטיב עם הזולת. מנגנון הגנה זה מספק להם תפקיד בחיים, מעלה את תחושת הערך ומקנה הרגשת יכולת. כאשר אנו עוזרים לאחרים איננו חושבים על המצוקות שלנו, אנו יוצאים מהמעגל האישי ומתבוננים על החיים מזווית ראייה רחבה יותר" (שם, עמ' 194).

"קח לך אחת פתח לך אחת" 

הטיפות הראשונות עוד נופלות אחת אחת
אחריהן המבול שיגיע עוד מעט
ממטרים פזורי משמעת מכוונים את היריעות
מנגנת התזמורת של מוכר המטריות

קח לך אחת פתח לך אחת
אל תישאר בלי כלום
כל אחד צריך לשמור משהו ליום גשום
קח לך אחת פתח לך אחת
אין מחסה ממול  ~ (מילים- מאיר גולדברג; שרה -גלי עטרי)

בשיר "מטריות" (מילים- מאיר גולדברג; שרה -גלי עטרי) מתוארות מטריות מקופלות שמחולקות בין אנשים כמו "מגינים למול החורף", מתוארת היערכות לקראת הגשם – "קח לך אחת, פתח לך אחת". אנו למדים מהשיר שיש מצבים בהם האדם נקלע למבול, כשהמטריות שמנסות להגן עליו, לא מצליחים לעמוד בעומס, ולהעניק מחסה.

למה חשוב הגיוון?

שילוב של מספר מטריות ושימוש בהן בהתאם למצבים השונים מבטיח הגנה בפני יום שמש, זרזיפי גשם ומבול כאחד. שימוש במנגנוני הגנה מגוונים מחזק את יכולת ההסתגלות והעמידות שלנו, ומאפשר לנו לנוע בין מצבי נפש שונים בלי להיתקע במקום אחד.

אנשים הנצמדים למטרייה אחת בלבד דומים לנגנים בתזמורת שמנגנים על כלי אחד בלבד, בכל מנעד המצבים האפשריים. התוצאה עשויה להיות צורמת או חד-גונית  כשאנו אוחזים בנוקשות באותה מטרייה לאורך זמן, היא עלולה להתבלות, להכביד, ולחסום את דרכנו לגלות שמיים פתוחים.

מקורות

ניצה איל (2010), תמונות פסיכולוגיות. הוצאת אריה ניר

Andrews, G., Singh, M., & Bond, M. (1993). The Defense Style Questionnaire. Journal of Nervous and Mental Disease, 181(4), 246–256.

Cramer, P. (2006). Protecting the self: Defense mechanisms in action. Guilford Press.

Cramer, P. (2008). Seven pillars of defense mechanism theory. Social and Personality Psychology Compass, 2(5), 1963–1981.

Freud, A. (1946). The ego and the mechanisms of defence. International Universities Press.

Mrozowicz-Wrońska, M. (2023). Defense mechanisms as predictors of anxiety and self-esteem—A multiple regression analysis. Psychoanalytic Psychology, 40(4), 348–353.

Paulhus, D. L., Fridhandler, B., & Hayes, S. (1997). Psychological defense: Contemporary theory and research. In R. Hogan, J. A. Johnson, & S. R. Briggs (Eds.), Handbook of personality psychology (pp. 543–579). Academic Press.

Vaillant, G. E. (1992). The need for a uniform nomenclature for defenses. In G. E. Vaillant, (Ed.), Ego mechanisms of defense: A guide for clinicians and researchers (pp. 43-58). American Psychiatric Press.

נספח – על מנגנוני הגנה 

הגדרת מנגנון הגנה:
מנגנון הגנה הוא תהליך נפשי לא מודע שנועד להגן על האדם מפני חוויות רגשיות מאיימות, כמו חרדה, כאב או קונפליקטים פנימיים. זיגמונד פרויד היה הראשון שתיאר את המושג הזה, ובעקבותיו הרחיבה אנה פרויד את הסיווג למנגנוני הגנה שונים.

תפקוד מנגנוני הגנה:

• מנגנוני הגנה מסייעים בהפחתת מצוקה רגשית באופן זמני, אך שימוש מוגזם או נוקשה בהם עלול לפגוע בתפיסת המציאות ובתפקוד הכללי.
• בטווח הארוך, ההישענות נוקשה מדי על מנגנוני הגנה עשויה לצרוך משאבים נפשיים ולחסום התמודדות יעילה עם אתגרי החיים.

סיווג מנגנוני הגנה:
מנגנוני הגנה מחולקים לשני סוגים עיקריים:

1. הגנות מסדר נמוך:
   • הכחשה: התעלמות מודעת או לא מודעת ממידע מאיים. דוגמה: אדם שמסרב לקבל בשורה קשה על מחלה או מות אדם קרוב, וממשיך "כאילו לא קרה כלום".
   • פיצול: חלוקה מוחלטת בין היבטים חיוביים ושליליים, למשל תיאור אדם כ"טוב" או "רע" בלבד.
2. הגנות מסדר גבוה:
   • היפוך תגובה: התנהגות הפוכה לחוויה הרגשית, כמו אהבה מוגזמת כלפי אח צעיר למרות תחושת קנאה.
   • אינטלקטואליזציה: עיסוק שכלתני בתכנים רגשיים מאיימים, כמו חקירת מחלה קשה במקום עיבוד רגשי.
   • רציונליזציה: מתן הסבר הגיוני לחוויות רגשיות כדי להימנע ממפגש עם רגשות כואבים.
   • סובלימציה: המרת דחפים מאיימים לפעילות מקובלת חברתית, כמו ניתוב תוקפנות לעיסוק בספורט.

התפתחות היסטורית:

• פרויד תיאר לראשונה את המושג של "מנגנון הגנה" במאמרו "נוירופסיכוזות של הגנה" (1894), עם התמקדות בהדחקה.
• אנה פרויד הרחיבה את המושג (1936) וסיווגה מנגנוני הגנה לפי רמת התפתחות, מהגנות פרימיטיביות בילדות ועד הגנות בוגרות.
• קרנברג (1976) הוסיף מודל היררכי המתאר את הקשר בין רמות הפתולוגיה לשימוש במנגנוני הגנה שונים.

משמעות והתאמה טיפולית:

• מנגנוני הגנה תורמים להסתגלות נפשית אך דורשים איזון. בטיפול, המטרה היא להגביר מודעות לאופן השימוש בהם ולעודד תהליכי שינוי מותאמים תוך שמירה על תפקודם המגן.

עבודה טיפולית עם מנגנוני הגנה:

• זיהוי מנגנוני ההגנה ותפקידם חשוב לעבודה הטיפולית פסיכודינאמית.
• מטפלים מסייעים למטופלים לזהות את ההגנות שלהם ולהבין את השפעתן על חייהם.
• יש לפעול בתבונה ורגישות בעת חשיפת מנגנוני הגנה, שכן הם ממלאים תפקיד משמעותי בהגנה נפשית.