בכל זאת אעלה! Still I rise – מאיה אנג'לו

אתם יכולים לשכתב את ההיסטוריה שלי
עם השקרים המעוותים האלה,
אתם יכולים לרמוס אותי בלכלוך הזה
אך אני כאבק, בכל זאת אעלה!

האם החוצפה שלי מרגיזה אתכם?
למה אתם נתקפים דכאון?
שאני מתהלכת כאלו בארות נפט
נשאבים עלי בסלון.

בידיוק כירחים וכשמשות,
וכמו הודאות של גאות ושפל,
בידיוק כמו תקוות לגֹבה נישאות,
אני בכל זאת אעלה.

האם רציתם לראות אותי נשברת?
בראש מורכן ועיניים מּשפלות.
כתפיים נופלות מטה כמו דמעות,
חלושה מבכיותיי האומללות?

האם היהירות שלי מעליבה אתכם?
אל תיקחו את זה כל כך רציני
שאני צוחקת כאילו כורים
זהב בחצר שלי.

אתם יכולים לירות בי במילים שלכם,
אתם יכולים לחסל אותי בעיניים שלכם,
אתם יכולים להרוג אותי בשנאה שלכם,
אך אני כאוויר, בכל זאת אעלה.

האם החושניות שלי אתכם מעצבנת?
האם זה גורם להתרגשות
שאני רוקדת כאילו יהלומים יש לי
במקום בו הירכיים נפגשות?

מתוך הבקתות של ההיסטוריה העלובה
אני עולה
מתוך העבר המשרש בדאבה
אני עולה
אני אוקיינוס שחור, שוצף ורחב,
נובעת ומתגבעת אני מפליגה בגליו

אני משאירה מאחור לילות של פחד וטרור
אני עולה
אל שחר שהוא נפלא ורב אור
אני עולה
נושאת מתנות שנתנו לי האבות,
אני החלום של העבד והתקוות.

אני עולה
אני עולה
אני עולה

תרגמו :מכבית מלכין ויואב ורדי. מתוך "כשמשיות קיץ בסופת הוריקן".

רקע

בספר "ידעתי למה הציפור הכלואה שרה", מספרת אנג'לו על ילדותה ונעוריה בצילם של אלימות מינית, שהגיעה לשיאה כשנאנסה בהיותה בת שמונה,

על דרכה להתמודד עם התיוגים השליליים, להיאבק על זכויותיה ועל זהותה.

אחד השירים המפורסמים שלה הוא "Still I Rise", המתורגם לעברית כ"בכל זאת אעלה".

המסר הנחוש – לא משנה מה תעשו לי ולא משנה עד כמה תתעללו בי, אני אצליח להתגבר, להרים ראש, ולעלות חזרה: השיר מהדהד עד היום, וממשיך להעניק השראה לאנשים מכל רחבי העולם.

You may write me down in history: התנגדות לתיוגים ועריכה מחדש של נרטיב

זו הצהרה רבת עוצמה על הכוח לשלוט בנרטיב. מחאה כנגד היותה כלואה ב"נרטיב" שמישהו אחרי הכתיב.

שינוי נרטיב הוא תהליך של שכתוב סיפור קיים, מעוות ומדכא, לסיפור חדש ומעצים.

זהות > הבניה מחדש של הנרטיב

 

זו תזכורת חשובה לזכותו של כל מי שמרגיש נרמס, מדוכא או מופלה לרעה, לספר את סיפורו בעצמו, ולא לתת לאחרים להגדיר אותו.

אחרים יכולים לנסות לכתוב עליה, אך היא מסרבת לקבל את הגרסה שלהם. זהו מעשה של מחארה, התקוממות והתנגדות.

Does my sassiness upset you?: מאובייקט לסובייקט

בשורות אלה, מאיה אנג'לו מבצעת מהפך דרמטי בנרטיב הדומיננטי (Dominant discourse).

היא מעבירה את הבמה מעצמה אל "הם" – אלה המתבוננים בה בעיניים מגנות.

במקום להיות האובייקט של מבטם המכוון לעורר בה בושה, היא הופכת לסובייקט השואל שאלות ומאתגרת את הנחות היסוד שלהם.

 

Just like moons and like suns – חזרה לשורשים וחיבור למחזוריות הטבע

השוואה של עצמה לירח ולשמש מדגישה את מחזוריות החיים והתחדשותה המתמדת. הירח והשמש אינם מבקשים "רשות" מאחרים להאיר.

הגאות והשפל הם תופעה טבעית מחזורית, המתרחשת באופן קבוע ובלתי נמנע.

גם כאשר נראה כי הדברים מגיעים לשפל, תמיד תהיה התעוררות מחודשת.

השימוש במטפורות מן הטבע מחברים אותנו לחוויות האוניברסליות של החיים ומחזוריות בטבע.

 

Out of the huts of history’s shame: טרנספורמציה של הבושה

המונח "shame" מדגישה את הבושה הקולקטיבית הכרוכה בעבר העבדות והאפליה, שהותירו חותם עמוק.

הדימוי של "בקתות" מעלה אסוציאציות של עוני ודיכוי, בהם אנשים נכלאו בתנאים מחפירים.

הכאב ההיסטורי מתואר כ"שורש" העמוק בעבר. השורשים מסמלים את הקשר העמוק והבלתי נמנע בין ההווה לעבר,

אך גם את האפשרות לצמוח ולהתפתח מתוך הקרקע הזו.  בניית הגשרים בין עבר, הווה ועתיד,

אני אוקיינוס שחור, שוצף ורחב, נובעת ומתגבעת אני מפליגה בגליו

 

Leaving behind nights of terror and fear: חשיפת הפוטנציאל הנסתר

היא מותירה מאחוריה את לילות האימה.

התקוה אינה מהות סטטית, אלא תנועה. היא אינה לינארית אלא ספירלית, נבנית ונעלמת ושוב נבנית;

לרגע מהבהב האור ושוב משתררת חשכה. תקוה היא blacklight, כמו באיור של גוגל דודל.

blacklight משמש לגילוי חומרים בלתי נראים בעין בלתי מזוינת. הוא מאיר את הנסתר, חושף דברים בלתי נראים.

התקווה: היא כוח פנימי המאפשר לנו לראות מעבר לקשיים, לאפלה ולפחד. Blacklight" של הנפש: חשיפת הפוטנציאל הנסתר

התקווה מאירה את הפוטנציאל הקיים בתוך האדם ובמצב, גם כאשר הכל נראה אפל וחשוך.

 

התקווה ככוח מניע

היא פורצת את הכבלים, ומזנקת קדימה.  לוקחת איתה את המתנות של המורשת.

היא התקוה. היא החלום.

הקשר בין האישי לקולקטיבי: סיפור אישי כסיפור של כולנו

 

קימה והתקוממות

המילה "קמה" ו"התקוממות" – הנושאות את אותה שורש –

מעידות על מעבר ממצב של סטטוס קוו או של דיכוי למצב של פעולה, מחאה והתנגדות הסוללים את הדרך להתחדשות.

מילים אלו, שנכתבו לפני עשרות שנים, ממשיכות להיות רלוונטיות היום יותר מתמיד.

בכל פינה בעולם, שם אנשים חווים דיכוי או אי-צדק, מילותיה של מאיה אנג'לו מהדהדות ומעניקות השראה.

 

Still I Rise

You may write me down in history
With your bitter, twisted lies,
You may trod me in the very dirt
But still, like dust, I'll rise.
Does my sassiness upset you?
Why are you beset with gloom?
’Cause I walk like I've got oil wells
Pumping in my living room.
Just like moons and like suns,
With the certainty of tides,
Just like hopes springing high,
Still I'll rise.
Did you want to see me broken?
Bowed head and lowered eyes?
Shoulders falling down like teardrops,
Weakened by my soulful cries?
Does my haughtiness offend you?
Don't you take it awful hard
’Cause I laugh like I've got gold mines
Diggin’ in my own backyard.
You may shoot me with your words,
You may cut me with your eyes,
You may kill me with your hatefulness,
But still, like air, I’ll rise.
Does my sexiness upset you?
Does it come as a surprise
That I dance like I've got diamonds
At the meeting of my thighs?
Out of the huts of history’s shame
I rise
Up from a past that’s rooted in pain
I rise
I'm a black ocean, leaping and wide,
Welling and swelling I bear in the tide.
Leaving behind nights of terror and fear
I rise
Into a daybreak that’s wondrously clear
I rise
Bringing the gifts that my ancestors gave,
I am the dream and the hope of the slave.
I rise
I rise
I rise.
Maya Angelou, "Still I Rise" from And Still I Rise: A Book of Poems.  Copyright © 1978 by Maya Angelou.
Into a daybreak that’s wondrously clearI rise - Maya Angelou - Photo by Eleanor Pardess

Into a daybreak that’s wondrously clear I rise – Maya Angelou