החרדה ואני: למדנו לחיות ביחד

מצ"ב עדות אישית מרגשת של Jae Nichelle על מערכת היחסים שלה עם החרדה בחייה.

בין החרדה שלי וביני יש קשר מיוחד. יש שיגידו שאנחנו יזיזים, "ידידים פלוס"
אין בינינו אמנם  אהבה, אך היא עדיין מזד**נת איתי מפעם לפעם, אתם יודעים,
היא ואני עברנו לגור ביחד לפני כמה שנים.
יש לנו בדיחות פנים משלנו
כשאני אומרת, למשל, "אני הולכת לדיבר עם האיש ההוא שם".
החרדה שלי מסתכלת עלי ככה, וצוחקת לי בפנים: כמו "נו באמת..."..

החרדה שלי היא גם הסיבה שלא דיברתי איתכם.
היא רכושנית.
היא לא אוהבת שאני מדברת עם אחרים.
היא לא הגיונית.
בגללה
אקח את הדרך הארוכה הביתה רק כדי
לא להיתקל שוב בבן אדם שעברתי לידו כבר פעמיים.
כי אני לא בטוחה מה הגבול למספר הפעמים בהן אפשר לומר למישהו :"הי".

בגללה
אני לא מתקנת מלצרים במסעדות שטועים בלקיחת ההזמנה שלי.
אני פשוט אוכלת את מה שמביאים לי.
כי כמו שאתם יודעים. הזמנתי אמנם צ'יפס בטטה,
אבל הברוקולי שהבאת לי זה בעצם הייתי זקוקה. תודה.

בגללה
אני הולכת הביתה בדרך ארוכה יותר 
כדי להימנע ממפגש עם מישהו שדומה לאקס שלי
בכל פעם שאני מושיטה לה את הכבל לאזניות,

היא דואגת להשמיע שוב ושוב באוזניי 
את כל אותם פעמים בהן הוא אמר לי 
שאף אחד אחר לא ירצה אותי.

בגללה
אני עדיין חושבת שאף אחד אחר לא ירצה אותי.
אני ללא הרף תוהה
מה קורה לילדה שחורה שחרדה מדי
מכדי להרגיש אי פעם קסם?
האם היא יכולה עדיין לעוף?
עם כנפיה הרועדות?

האם תוכל אי פעם לשכוח את אורח החיים של נמלה?
את הפחד שלא משנה מה שהיא תעשה, היא בסכנה שימעכו אותה?

החרדה שלי לא אוהבת שהופכים אותה למטפורות
אך מה שאני מנסה לומר זה
שהיא תמיד מזכירה לי כמה מהר אני מתרסקת.

בעודי מדברת
אני הודפת את מלוא כובד המשקל שלה מעל כתפיי,
ולכן אני לפעמים רועדת.

עלי להילחם
כדי לעמוד זקוף.
להפסיק לשקשק,

היא ואני בחרנו יחד את הלבוש הזה. משהו שיתייבש מהר.
אם אני מזיעה.
זה בגלל שלעמוד על במה זו,
זה כמו להיאבק בזירת אגרוף , שאתם לא יכולים אפילו לראות
ואני נחושה להתגבר עליה.
אני נלחמת על השליטה בבית שלנו, מזה שנים רבות.
נלחמת לא להישבר.
נלחמת
אל תרעדי
אל תשקשקי
נשמי

אני חושבת
שהסיבה שהקשרים הזוגיים שלי לא מחזיקים מעמד,
זה בגלל שאיש לא יודע שהוא נכנס כחלק משלישייה.

אני מבינה
כמה קשה לחיות עם שתינו
אנחנו  לא סובלות להרגיש לא בשליטה
אנחנו לא מתמודדות טוב עם עימותים
אנחנו לא מתמודדות טוב כשצועקים עלינו
את כל מה שתגיד לנו, נפרק למרכיבים, וננתח שוב ושוב בראש, מילון פעמים

ואם אני שותקת לזמן מה
זה בגלל שאני צריכה להיאבק קודם אתה לפני שאוכל להיאבק איתך.
ניסיתי בעבר להתנתק ממנה,
אני לא מסוגלת

אנחנו לא מתמודדות טוב עם פרידה,
בגלל ההורים שלנו,
אני מתכוונת - האקס,
אני מתכוונת - החברים
נשמי.

אז כך מסתבר כנראה
שהחרדה ואני איכשהו למדנו לחיות ביחד.
היא הקשר הארוך היחידי שאי פעם היה לי.
היא הקשר היחידי עליו אוכל לסמוך.            Jae Nichelle - Friends With Benefits

 

מערכת היחסים עם החרדה

בכנות כובשת ג'יי מתארת כיצד חרדה הפכה להיות שותפה (שתלטנית ורכושנית למדי) המשפיעה על כל היבט בחייה.

החרדה ב"תכסיסים" שונים הובילה אותה להימנע מלהביע את עצמה, ומלהשמיע את קולה.

ייסורי החרדה לא נתנו לה מנוח, ואין לאן לברוח.

כמה מעייף לחיות כך, אך כמו בזירת האגרוף של המאבק עם הפחד היא מגיעה לבמה, נחושה לא לפחד מהפחד.

חרדה, דיכוי והשתקה – ההקשר הפמיניסטי

ומה קורה לילדה שחורה שחרדה מדי מכדי להרגיש אי פעם קסם? האם היא יכולה עדיין לעוף? עם כנפיה הרועדות? ~ Jae Nichelle 

הדוברת מדגישה כי, חרדה "גונבת" ממנה את הקול שלה.

היא אוזרת אומץ לצאת מאזור הנוחות, ומוצאת כוח להשמיע את הקול שלנו גם כשהקול רועד.

דבריה מצטרפים עם קולות אחרים שמדגישים את הקשר בין דיכוי, השתקה לבין חרדה.  לקולה האמיץ של מיה אנג'לו

וקולה של אודרה לורד

 כשאני מעזה להיות עוצמתית, להשתמש בעוצמות הטמונות בי בשירות החזון שלי, אז זה הופך פחות חשוב אם אני מפחדת ~ Audre Lorde

קבלה של החרדה במקום מאבק

בדרך הקשה היא הגיעה למסקנה שהניסיונות לשליטה בחרדה או להימנעות ממנה אינם הדרך לפתרון, אלא למעשה הבעיה המרכזית שעמה עימה מתמודדת. היא למדה לקבל את החרדה, להכיר בה, לפנות לה מקום תוך ויתור על ניסיונות עקרים להיפטר ממה.

החרדה יכולה לפקוד אותנו כמו גל צונאמי או לפעול כרעש רקע בפס קול של חיי היומיום שלנו.

השיר פותח צוהר לעולם של רגשות מורכבים במערכת היחסים עם החרדה. קבלה של החרדה היא הצעד הראשון להתמודדות איתה.

האותנטיות כמפתח

כשאנחנו נחשפים, אנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו, אך גם יוצרים חיבורים חדשים ואותנטיים, עם אחרים ועם עצמנו.

כאשר אנו מתמודדים עם נושאים רגשיים כואבים, אנחנו יכולים לנקוט עמדה ברורה יותר לגבי מה שבאמת חשוב לנו.

אנחנו כך מעניקים לעצמנו הזדמנות להיות גרסה טובה יותר של עצמנו.

המסר לכל מי שנאבק בחרדה – את.ה לא לבד!!

כשאנחנו לומדים לפתח מערכת יחסים חדשה עם עצמנו, גם כשאנחנו רועדים מפחד, אנחנו יכולים להנות מחיים משמעותיים ומלאים יותר!

 

https://www.jaenichelle.com/