הבדידות כשער: הצוות כבסיס בטוח למטפלים

חשיבות הצוות כבסיס הבטוח

מהם בסיסי הבטחון להם זקוקים מטפלים, ומה החשיבות של הצוות כבסיס בטוח? בשאלות אלה עסקה ההרצאה בכנס גרונטולוגיה 2020:

מטפלים חשופים לעומס רגשי, הדורש מהם סבלנות ויכולת לשאת אי-ודאות. יכולתו של המטפל לגייס במצבים אלה ייצוגים פנימיים מטיבים של התקשרות בטוחה (Felt Security), מאפשרת לו לווסת רגשות רבי עוצמה ולשמר את תחושת המשמעות והאמונה בכוחו של הקשר הטיפולי.

על כך מצביעים הממצאים של 3 מחקרים במסגרת הדוקטורט שלי בהנחיית פרופ' מריו מיקולינסר (Pardess et al, 2014). לקראת כנס שנערך בפברואר 2020 (למעשה הכנס האחרון פנים אל פנים שנערך לפני פרוץ הקורונה), ניתחתי שוב את הממצאים של אחד ממחקרי הדוקטורט (מחקר יומן), תוך התמקדות בחשיבות הצוות הבין-מקצועי כבסיס בטוח.

בדידות כגורם סיכון

בדידות מהווה גורם סיכון משמעותי לשחיקה וטראומטיזציה משנית. חווית שייכות לצוות עשויה, לעומת זאת, להרחיב את היכולת לשאת חוויות קשות, ואף לצמוח מהן (פרדס, 2008; 2020).

"בדידות קיימת גם כשאתה בחברת אנשים" (אנטואן דה סנט-אכזופרי, "הנסיך הקטן").

חשוב להבחין בין בדידות ללבדיות. בדידות הינה חוויה סובייקטיבית. מטפל יכול להרגיש בדידות בתוך צוות. המחקר הצביע על בין דפוסי ההתקשרות של המטפל לנכונות להיעזר בקבוצת העמיתים ובהדרכה. קיימת אינטראקציה משמעותית בין גורמים הקשורים לדפוס ההתקשרות של המטפל, לבין זמינות התמיכה בצוות. בדידות, במילים אחרות, יכולה לשקף לא רק את זמינות התמיכה הקיימת בצוות, אלא גם את יכולתו של מטפל לפנות לעזרה, ולהפיק תועלת מעזרה המוצעת לו.
קשרים משמעותיים בצוות, לעומת זאת, מהווים מקדם צמיחה ותורמים לחוויה של סיפוק סביב העבודה הטיפולית.

חשיבות עבודת הצוות

תפיסת הצוות כבסיס בטוח משפיעה על יכולתם של מטפלים לווסת את רגשותיהם ולשמור על נוכחות יציבה בהתמודדות עם מצבים מורכבים. תמיכת הצוות תורמת גם לטיפוח חוויות של סיפוק ומשמעות סביב העבודה הטיפולית (Compassion Satisfaction).

מהם 5 המרכיבים של תפיסת הצוות כבסיס בטוח?

• תמיכה באוטונומיה
• תיאום בעבודת הצוות
• אמון
• שייכות
• קבלה וסובלנות (דהיינו, קבלה של פגיעות ומרחב לשונות) .

תמיכה באוטונומיה של מטפלים מתייחסת ליצירת סביבה עבודה המאפשרת למטפלים לבטא את הסגנון האישי והמקצועי הייחודי שלהם. תמיכה באוטונומיה מאפשרת למטפלים לחוש בנוח עם מי שהם כמטפלים ולשתף את הידע והניסיון שלהם בצורה אותנטית. התמיכה באוטונומיה מאפשרת למטפלים גם לקבל החלטות טיפוליות עצמאיות, תוך התייעצות עם אחרים, והתחשבות בידע ובניסיון שלהם.

צוות בו מתקיימים תיאום ותקשורת פתוחה תורם ליכולת "להחזיק" בראש (hold in mind) נקודות מבט שונות (Pardess et al, 2014). בצוותים בהם יש קונפליקטים סביב "טריטוריה" בין חברי הצוות, גובר הסיכון לשחיקה של המטפל. על כן חשוב במצב זה לעבוד על תהליכי שיח פתוחים שמאפשרים גם הבעת דעות שונות וראיית ממשקים מכבדים בין התחומים.

כאשר חברי הצוות משתפים מידע באופן פתוח וכנה, הם מאפשרים זה לזה להכיר טוב יותר את המטופלים ואת ההתערבויות הטיפוליות שננקטו. דיון משותף במקרים מאפשר לחברי הצוות לחלוק את נקודות המבט שלהם, להציע רעיונות חדשים, ולפתח הבנה רחבה יותר של המטופלים והקשיים שלהם. קונפליקטים הם בלתי נמנעים בכל צוות, אך כאשר קיימת תרבות של תיאום ותקשורת פתוחה, קל יותר לנהל אותם בצורה יעילה ובונה

המחקר נערך על אנשי צוות במרפאות ומחלקות של בריאות הנפש. הן המטופלים והן בני המשפחה עימם נפגשים המטפלים במסגרות אלה נתונים לרגשות קוטביים של אהבה ושנאה, רוך ותוקפנות, אכזבה והתרגשות, מצב שיכול להוות קרקע פוריה לשימוש במנגנוני הגנה מסיביים כמו הכחשה והשלכה. אלה צובעים את התייחסותו של המטופל והבן המשפחה לצוות המטפל. הטיפול מתפצל ומפצל בין אנשים שונים, בדומה למה שקורה במסגרות של טיפול בגיל הרך. גם ההחלטות הטיפוליות מתמלכדות בתוך ההשלכות המסיביות של בני המשפחה, עד לכדי אובדן של הפרספקטיבה המקצועית (פלורסהיים, 2012).

חשיבות הגיוון בצוות

ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים המצביעים על החשיבות של קבלת גיוון ושונות בצוותים (Reizer, Schechter, & Ein-Dor , 2021).

הגיוון תורם להרחבת הפרספקטיבה: צוות טיפולי מגוון כולל חברי צוות מרקעים שונים, תרבויות שונות, ועם ניסיון חיים מגוון. כתוצאה מכך, חברי הצוות יכולים להציע נקודות מבט שונות בנוגע למטופלים, להבין טוב יותר את צרכיהם הייחודיים, ולפתח גישות טיפוליות מותאמות אישית.

מחקרים קודמים מעידים על תרומת עבודת הצוות הרב מקצועי (בתחום הבריאות ובריאות הנפש) לשיפור איכות השירות, לחיזוק הרצף הטיפולי, ולהעלאת סיכויי ההצלחה של הטיפול.

זאת ועוד, ביטחון בצוות מהווה בסיס המאפשר שיתוף בקשיים וניהול יעיל יותר של קונפליקטים בצוות, ועל כן תורם להפריה הדדית ופתיחות לאקספלורציה (exploration); ביטחון רגשי בקרב מטפלים מביא לעליה במוטיבציה, למעורבות (engagement) ארגונית גבוהה יותר. מחקר זה מוסיף לגוף ידע זה בהפניית הזרקור לתרומת עבודת הצוות הרב מקצועי להתפתחות האישית של המטפל ולחוויית הסיפוק שלו בכל הקשור לעבודה הטיפולית.

ממצאי המחקר גם מצביעים על חשיבות הקהילה הטיפולית כבסיס בטוח, הן לאנשי הצוות והן למטופלים (טולמץ', 2000). חווית הבסיס הבטוח בקהילה פותחת מרחב המאפשר את קיומם של תהליכים ייחודיים באמצעותם מטפלים ומטופלים כאחד יכולים לעבד חוויות רגשיות משמעותיות, תוך חיזוק הקשר האנושי העומד במהות כל עבודה טיפולית.

העלאת המודעות לסיכון לטראומטיזציה משנית ושחיקה במסגרת הצוות הרב מקצועי, הינה באחריותן של המסגרות המקצועיות בהן עובדים מטפלים. זו לא רק באחריותו האישית של המטפל עצמו. הרחבת הידע בנושא ופעילות המכוונת לטיפוח היכולת של צוות להוות בסיס בטוח ולתרום לצמצום שחיקה בקרב הצוותים המטפלים, עשויים להוביל הן לשיפור איכות הטיפול, והן לשימור הצוות המטפל ולטיפוח רווחתו.

לסיכום, 

"לא תיארתי לי שבדידות היא שער; חשבתי, קיר" יהודה עמיחי

שורה זו משירו של יהודה עמיחי מדגישה את ההזדמנות הטמונה במפגש עם בדידות. במפגש עם הבדידות, על ריבוי פניה, טמונה הזדמנות להתפתחות האישית והמקצועית של המטפל. למסקנה זו יש השלכות מעשיות לתהליכי הכשרה ותמיכה במטפלים.

שביעות הרצון מתמיכת העמיתים הינה גורם חשוב התורם באופן משמעותי למניעת שחיקה (פרדס, 2019).

חשוב לפתח תוכניות ספציפיות לחיזוק עבודת הצוות הרב-מקצועי, כגון קבוצות הדרכה, סדנאות, וכנסים. חשוב ליצור תרבות ארגונית המעודדת תיאום, אמון, תקשורת פתוחה, וכבוד הדדי בין חברי הצוות.  דיון במקרים משותפים יכול להיות דרך יעילה ללמוד אחד מהשני ולהפחית בדידות, בנוסף לפיתוח כישורי טיפול. אין לקחת כמובן מאליו שחברי הצוות ירגישו בנוח לחלוק את מחשבותיהם, רגשותיהם, וחוויותיהם במפגשי הדרכה.

יש מקום להמשך מחקר על זיהוי ויצירה של התנאים היכולים לתרום ליכולת הצוות הרב מקצועי להוות בסיס בטוח עבור המטפל, בדרך המקדמת את החיבור לאנושיות משותפת (common humanity), מעמיקה את חווית החמלה, ומטפחת את תחושת השייכות והמשמעות שהינם חשובים כל כך לעבודה הטיפולית.

רשימת מקורות
בנימיני – מנור, א' (2009) .עבודת צוותים רב-מקצועיים: תיאוריה, מחקר ויישום, בהוצאת ספר לכל.
טולמץ, ר. (2000) .פונקציות הוריות בקהילה טיפולית למתבגרים. הורים, הורות ומתבגרים. חוברת יום עיון. מכון סאמיט

Nissen-Lie, H. A., Orlinsky, D. E., & Rønnestad, M. H. (2021). The emotionally burdened psychotherapist: Personal and situational risk. Professional Psychology: Research and Practice, Vol. 52, No. 5, 429–438

Reizer, A. , Schechter, O. & Ein-Dor, T. (2021). The Effect of Attachment Diversity on Team Performance and the Moderating Role of Perceived Organizational Support. Applied Psychology, 70(4), 1405–1434.

Ronen, S., & Mikulincer, M. (2009). Attachment orientations and job burnout: The mediating roles of team cohesion and organizational fairness. Journal of Social and Personal Relationships, 26(4), 549–567

Vîrgă, D., Schaufeli, W.B., Taris, T.W., van Beek, I., & Sulea, C. (2019). Attachment styles and employee performance: The mediating role of burnout. Journal of Psychology, 153, 383– 401.

Yip, J., Ehrhardt, K., Black, H., & Walker, D.O. (2018). Attachment theory at work: A review and directions for future research. Journal of Organizational Behavior, 39, 185– 198.

המעונינים ברשימה מורחבת של המקורות מוזמנים לכתוב ואשלח